››

עורכת דין רוית בן-עמי עוז - מומחית בדיני תעבורה

תקנות תעבורה

תקנות התעבורה, התשכ"א-19611 תקנות תעבורה עבור כל סוגי כל הרכב הקיימים ניתן למצוא באתר. מעוניינים בהסברים אודות תקנות אלו? תוכלו לפנות אלינו ואנחנו נסייע לכם במ

להערכת סיכוייך מיידית

להערכת סיכוייך צור קשר עכשיו עם עו"ד תעבורה רוית בן-עמי עוז

תקנות תעבורה

מידע אודות תקנות תעבורה יתקבלו במשרדנו עורכי דין תעבורה ברשות עו"ד קרן בלס.

כללי פרק ראשון: פרשנות הגדרות [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"א (מס´ 2), התשל"ב (מס´ 4), התשל"ה (מס´ 3), (מס´ 6), התשל"ו (מס´ 5), התשל"ז (מס´ 2), (מס´ 4), התשמ"ב (מס´ 4), התשמ"ה, התשמ"ו, התשמ"ז, התשמ"ח, התשמ"ט (מס´ 2), (מס´ 5), (מס´ 6), (מס´ 8), התשנ"א, התשנ"א (מס´ 13), התשנ"ב (מס´ 3), (מס´ 9), התשנ"ג (מס´ 10), התשנ"ד, התשנ"ד (מס´ 6), התשנ"ה (מס´ 5), התשנ"ו (מס´ 6), התשנ"ח, התשנ"ט (מס´ 6), התש"ס (מס´ 4), התשס"א (מס´ 3), (מס´ 4), התשס"ב, התשס"ה (מס´ 4), (מס´ 5), (מס´ 6), (מס´ 9), (מס´ 11), התשס"ו (מס´ 6), (מס´ 7), (מס´ 11), התשס"ז (מס´ 4), (מס´ 5), (מס´ 8), התשס"ח (מס´ 2), התשס"ח (מס´ 3), (מס´ 5), (מס´ 8), התשס"ט (מס´ 9), (מס´ 10)]     1.   בתקנות אלה -       "אוטובוס" - רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג, ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס;       "אוטובוס זעיר" - אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה:         (1)   הוא מיועד לפי מבנהו להסעת עד ששה עשר נוסעים בנוסף לנהג;         (2)   מותקן בו מרכב תקני;         (3)   משקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק"ג;         (4)   הוא מצוין ברשיון הרכב כאוטובוס זעיר או כאוטובוס זעיר ממוגן, לפי הענין;       "אוטובוס פרטי" - אוטובוס שאינו רכב ציבורי;       "אוטובוס ציבורי" - רכב ציבורי שהוא אוטובוס;       "אופנוע" - רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו, ורכב מנועי הנע על שלושה גלגלים אשר צוין ברישיונו כתלת אופנוע ואשר משקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג;       "אופנוע להגשת עזרה ראשונה" - אופנוע שהתקיימו בו כל אלה:         (1)   הוא בעל מנוע שהספקו לא יפחת מ–12 קילוואט (16 כוח סוס);         (2)   הוא נושא עמו דרך קבע ציוד להגשת עזרה ראשונה;         (3)   ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;         (4)   ניתן לגביו ולגבי הארגז שבו נישא הציוד להגשת עזרה ראשונה, אישור של אגף הרכב במשרד התחבורה;         (5)   צוין ברישיונו כאופנוע להגשת עזרה ראשונה.       "אורך כולל" - המרחק בין הנקודה הקיצונית שבחזית הרכב לנקודה הקיצונית שבחלקו האחורי, כשהוא נמדד בין שני משטחים העוברים דרך הנקודות האמורות וניצבים לציר המרכזי;       "אזור מיתון תנועה" - אזור שבו המהירות המרבית המותרת אינה עולה על 30 קמ"ש והוא מסומן בתמרור ג-52 בכניסה אליו ובתמרור ג-53 ביציאה ממנו;       "אזור קנס מוגדל" - מקום האסור לחנייה או לעצירה של רכב שלגביו נקבע שיעור קנס מוגדל על–פי צו לפי סעיף 30 לפקודה וסומן בשלט שבו צויין "קנס מוגדל";       "אמבולנס" - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה בשכיבה של הנזקקים להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו או להסעה של בעלי חיים חולים או פצועים ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מטעמו;       "בוחן" - אדם שנתמנה בכתב על–ידי רשות הרישוי להיות בוחן לענין הפקודה והתקנות לפיה, כולן או מקצתן;       "בעלי חיים" - בהמות וחיות בית, למעט כלבים, חתולים ועופות בית;       "גובה כולל" - המרחק מפני הדרך עד הנקודה הגבוהה ביותר של הרכב שאינו עמוס, לרבות סולמות וכל מיתקן, מכשיר או דבר אחר המחובר אליו;       "גורר" - רכב מנועי מסחרי המותקן ומיועד לגרירת גרור, ושצויין ברשיון הרכב כגורר;       "גרור" - רכב שאינו רכב מנועי, המיועד לפי מבנהו להיגרר על–ידי רכב מנועי מאחוריו, בין שהוא משמש ובין שאינו משמש להובלה, למעט רכב צדי;       "דיפרנציאל" - מחלק כוח ותנועה שהרכיב יצרן רכב בתהליך ייצורו, המאפשר רדיוס סיבוב והעברת כוח הנעה בין גלגלים שונים באותו סרן כהגדרתו בתקנה 266;       "דרך מהירה" - דרך שאיננה דרך עירונית, יש בה שני כבישים לפחות המיועדים לתנועת כלי רכב מנועיים בלבד, בת שני נתיבים לפחות לכל כיוון נסיעה, בין הכבישים מפריד שטח הפרדה, אין גישה לדרך מחצרים סמוכים ואין בה מפגשי מסילת ברזל או צמתים פרט להתמזגויות כבישים, ובכניסה לדרך מוצב תמרור המורה על "דרך מהירה";       "דרך עירונית" - כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו "כניסה לתחום דרך עירונית", ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו "קצה תחום דרך עירונית";       "הסדר תנועה" - תמרור וכל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך, המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך;       "הסעת תלמידים" - הסעה בשכר של ילדים לבית ספר כהגדרתו בסעיף 70ג(ד) לפקודה או לפעילות מאורגנת בעבור ילדים, או חזרה מהם, למעט בנסיעה בקו שירות, או הסעה לפי חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ"ד-1994; לענין זה, "ילדים" - מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים;       "זוטובוס" - מונית שנתקיימו בה כל אלה:         (1)   מותקן בה מרכב אחוד עם חלונות;         (2)   משקלה הכולל המותר עולה על 2,200 ק"ג ואינו עולה על 3,500 ק"ג;         (3)   גובהה אינו פחות מ–175 ס"מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר שבגג המרכב, למעט כל חלק, מיתקן או תוספת שנקבעו על הגג שלא בידי היצרן בתהליך ייצורו של הרכב;         (4)   מותקנים בה, לרוחב המרכב, עד עשרה מקומות ישיבה לנוסעים, בנוסף למושב הנהג, ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב;       "זמן תאורה" - זמן הלילה וכן זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האויר או מחמת סיבות אחרות;       "חומר מסוכן" - כהגדרתו בתקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001;       "חניה" - העמדת רכב לזמן כל שהוא, שלא לשם העלאת אנשים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין;       "טיולית" - רכב מנועי שנתקיימו בו כל אלה:         (1)   מותקן בו מרכב שאינו מרכב אחוד;         (2)   משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג;         (3)   ביום ז´ באדר התשנ"ג (28 בפברואר 1993) היה לגביו היתר להסעת נוסעים בשכר או בכל תמורה אחרת;         (4)   מספר הנוסעים שמותר להסיע בו צוין ברשיון הרכב;         (5)   אם הרכב נרשם לראשונה לאחר כ"ב בטבת התשמ"ט (30 בדצמבר 1988) - מורכב בו מרכב תקני;         (6)   הוא מצוין ברשיון הרכב כטיולית;       "טרקטור" - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה ולביצוע עבודות, שצויין ברשיון הרכב כטרקטור;       "טרקטור משא" - טרקטור שנתקיימו בו כל אלה:         (1)   הוא נע על 4 גלגלים לפחות;         (2)   משקלו הכולל המותר לא עולה על 1,500 ק"ג;         (3)   ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;         (4)   הוא מצויד בדיפרנציאל;         (5)   הוא בעל משטח הטענה שהרכיב היצרן בתהליך ייצורו, המיועד לגרירה ולהובלת טובין;         (6)   הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטור משא;       "טרקטורון" - טרקטור שנתקיימו בו כל אלה:         (1)   הוא נע על ארבעה גלגלים לפחות;         (2)   אופן הישיבה עליו הוא כשרגלי הנהג משני צדי המושב;         (3)   ההיגוי בו נעשה באמצעות כידון;         (4)   הוא צוין ברשיון הרכב כטרקטורון;         (5)   (נמחקה);       "ימין או שמאל" - צד ימין או צד שמאל ביחס לכיוון תנועתו של הרכב אם הוא בתנועה, או ביחס לחזית הרכב אם אינו בתנועה;       "כביש" - חלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי רכב נוהגת לעבור בו, למעט שולי הדרך;       "כביש חד–סטרי" - כל כביש שתנועת כלי רכב מותרת בו בכיוון אחד בלבד;       "כושר נשיאה" - משקל המשאות הניתנים להרמה ולשינוע על ידי מלגזה, לפי קביעת יצרן הרכב בהליך ייצורה;       "כסא גלגלים לנכה" - (בוטלה);       "לילה" - פרק זמן שבין תום רבע שעה לאחר שקיעת השמש לבין תחילת רבע שעה לפני זריחתה;       "מדרכה" - חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו;       "מחלף" - מפגש דרכים במפלסים שונים הכולל את הדרכים המחברות בין המפגש;       "מוצר תעבורה" - כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ"ג-1983;       "מכונה נגררת" - מכונה בין שהיא מופעלת בכוח מיכני ובין אם לאו שאינה מיועדת להובלה ושאינה מסוגלת לנוע בכוח עצמה ומיועדת להיגרר;       "מכונה ניידת" - רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה;       "מכונה ניידת רגלית" - מכונה ניידת שהתקיימו בה שני אלה:         (1)   מכוונת בידי אדם האוחז בה;         (2)   אינה מיועדת, על פי המבנה שלה, להסעת נהג או נוסעים על גביה;       "מלגזה" - מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה, שלהם מחובר מזלג או התקן אחר המיועדים להרמה ולשינוע של משאות, אשר צוינה ברישיונה כמלגזה;       "מנהל אגף הרכב" - מי שמונה להיות מנהל אגף הרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה;       "מנהרה" - דרך העוברת מתחת לכביש או מסילה, או מעבר תת–קרקעי אחר המיועד למעבר רכב, שלפניו הוצב תמרור המציין אותה;       "מספר שלדה" - המספר שהטביע יצרן הרכב בעת ייצורו בשלדת הרכב, ובהעדר שלדה - במרכב;       "מעבדה מוסמכת" - מעבדה מוסמכת לבדיקת רכב שאישר לענין זה מנהל אגף הרכב;       "מעבר חצייה" - חלק הכביש המסומן כמיועד לחצייתו על–ידי הולכי רגל;       "מפגש מסילת ברזל" - מקום שדרך ומסילת הברזל חוצים זו את זו במפלס אחד והוא מסומן בתמרור שנקבע לכך;       "מרכב אחוד" - מרכב קשיח המותקן ברכב בתהליך ייצורו בין אם מחובר לשלדת הרכב ( composite body ) ובין אם הוא מרכב מסגרת ( chassisless frame body) שחללו הפנימי תוכנן על–ידי יצרן הרכב כך שיכלול תא נהג, מושבי נוסעים ומשטח הטענה פנימי למטען;       "מרכב תקני" - מרכב מסוג כאמור בחלק ג בתוספת השניה;       "משקל כולל מותר" - המשקל העצמי בתוספת משקל האנשים והמטען שהתירה רשות הרישוי לרכב הנדון להסיע או להוביל;       "משקל עצמי" - משקל הרכב ללא מטען וללא נהג; לרבות משקל כל אבזרי הרכב ומשקל הדלק, המים והשמן שבו;       "משרד התחבורה" - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;       "מתן זכות קדימה" - אי–המשכת הנסיעה או התחלתה כאשר על–ידי כך עלול הנהג ברכב הנדרש לתת זכות קדימה לנוהגים ברכב אחר לאלצם לסטות מקו נסיעתם או לשנות את מהירות נסיעתם;       "נכה" -       (א)   אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954, או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), התשט"ו-1955, אישר לגביו בכתב אחת משתי אלה:         (1)   שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות;         (2)   שדרגת נכותו מגיעה ל–  % 60 לפחות ותנועתו בדרכים בלי הרכב האמור עלולה לערער את מצב בריאותו;       ואם לא יכול היה לקבל אישור מאחד הרופאים האמורים - רופא שהסמיכה לכך רשות הרישוי אישר לגביו בכתב כי מתקיים בו המואר בפסקאות משנה (1) או (2).       (ב)   "עיוור" - מי שהוא נזקק מחמת עיוורון כאמור בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש"ל-1970;       (ג)   אדם שרופא מוסמך קבע שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לנכה;       "נעלי בטחון" - טריזים בצורת משולש ישר–זווית המיועדים למניעת תזוזה מקרית של רכב;       "נתמך" - גרור הבנוי כך שחלקו הקדמי נח על תומך;       "נתיב" - חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים;       "עגלת יד" - עגלה המוסעת בדרך בכוח גופו של אדם וכל מיתקן או מכונה הנעים על גלגלים ומוסעים כאמור, למעט עגלת ילדים ועגלת חולים;       "עובר דרך" - המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה או לכל מטרה אחרת;       "עמעום" - כיבוי האור הגבוה בפנסי החזית, והדלקת האור הנמוך, כמשמעותם בתקנה 334;       "פקודת הביטוח" - פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970;       "צומת" - השטח המתהווה על ידי פגישתם של שני כבישים או יותר והמוגבל על–ידי קווי שפות הכבישים או אבני השפה של אותם כבישים או על–ידי הארכתם המדומה;       צומת אינו כולל -         (1)   התמזגות כבישים בדרך מהירה;         (2)   שטח המתהווה על–ידי פגישה של כביש עם כניסה ויציאה לחצרים, או עם דרך גישה לבית, למגרש חניה, לתחנת דלק או למפעל, אלא אם סומן אחרת בתמרור;         (3)   התמזגות בכביש חד-סיטרי שבו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה ושלפניה הוצב תמרור א-20;       "ציוד חריג" - רכב שמידותיו או משקלו הכולל המותר עולים על המותר לפי התקנות;       "קו עצירה" - קו לרוחב כביש או בחלק מרחבו, המסמן גבול לשם עצירת רכב סמוך לרמזור או לתמרור עצירה או לפני מפגש מסילת ברזל, או במקום שבו שוטר מכוון את התנועה;       "קו שירות", לענין אוטובוס ציבורי - הקו למהלך האוטובוס כפי שנקבע בתעריף המאושר, ברשיון או בתקנות שהותקנו על פי הפקודה, ולענין מונית - הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות;       "קלנועית" - רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:         (1)   רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד;         (2)   ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד;         (3)   הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד;         (4)   מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה;         (5)   הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1279 חלק 2 כיסאות גלגלים: כיסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם;         (6)   הוא עומד בדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד.       "קצין משטרה" - מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל או נציגם לענין הנדון;       "רוחב כולל" - רחבו של הרכב כשהוא נמדד בין שני משטחים אנכיים מקבילים העוברים דרך הנקודות הקיצוניות של הרכב משני צדדיו, למעט מראת תשקיף ומחוון-כיוון;       "רחוב משולב" - דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב;       "רכב איטי" - רכב מנועי שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינה עולה על 40 קמ"ש על-ידי רשות הרישוי ברשיונו של הרכב או בתקנות אלה;       "רכב אספנות" - אופנוע, רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו-שימושי, אוטובוס ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג, שמלאו 30 שנים משנת ייצורו ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב אספנות;       "רכב בטחון" - אמבולנס של מגן דוד אדום או אמבולנס שניתן לגביו אישור על היותו רכב ביטחון מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו, אופנוע להשגת עזרה ראשונה, רכב של משטרת ישראל או של צבא-הגנה לישראל, רכב לכיבוי שריפות, רכב שיטור משולב ובלבד שמצוי בו שוטר ורכב אחר שאושר על-ידי רשות הרישוי כרכב בטחון, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב אדום, כחול, כחול-צהוב או כחול-אדום ומשמיעים אות אזעקה בסירנה;       "רכב בטיחותי" - כהגדרתו בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ"ד-1994;       "רכב חילוץ" - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לביצוע עבודות חילוץ וגרירת רכב שיצא מכלל פעולה, שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע העבודות ושצויין ברשיונו כרכב חילוץ;       "רכב חשמלי" - רכב מנועי המונע במנוע חשמלי;       "רכב להסעת תלמידים" - אוטובוס פרטי או רכב ציבורי המיועד לפי מבנהו לשמש להסעת תלמידים, שהתקיימו בו הדרישות המתייחסות לפנסי סימון ואיתות, חגורות בטיחות ושילוט, כפי שקבע השר לענין זה, המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ושצוין ברישיונו שרשאי הוא לשמש כרכב להסעת תלמידים;2       "רכב מדברי" - רכב ציבורי בעל הנעה קדמית ואחורית שמורכב בו מרכב תקני ושצויין ברשיון הרכב כרכב מדברי;       "רכב מורכב" - תומך שמצורף אליו נתמך;       "רכב מחובר" - רכב מנועי שמצורף אליו גרור;       "רכב מיושן" -         (1)   רכב, למעט טרקטור, גרור או אוטובוס, שבמועד חידוש רשיונו מלאו תשע עשרה שנים משנת ייצורו;         (2)   אוטובוס שבמועד חידוש רשיונו מלאו חמש עשרה שנים משנת ייצורו;       "רכב מסחרי אחוד" ( Delivery Van) - (בוטלה);       "רכב מסחרי בלתי אחוד" ( pick up) - (בוטלה);       "רכב פרטי דו-שימושי" ( double purpose) - (בוטלה);       "רכב נוסעים פרטי" - רכב מנועי פרטי המיועד להסיע נוסעים אשר צוין ברישיון הרכב שלו סיווג ראשי M1;       "רכב סיור" - רכב ציבורי המיועד להסיע עד 8 נוסעים מלבד הנהג ואשר צויין ברשיון הרכב כרכב סיור;       "רכב צדי" - מיתקן להובלת אדם או מטען, המורכב על גלגל והמחובר לאופנוע מצדו;       "רכב שטח" - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לנוע בדרכי עפר בלבד, ואשר התקיימו בו כל אלה:         (1)   הוא נע על 4 גלגלים לפחות;         (2)   נפח מנועו אינו עולה על 750 סמ"ק;         (3)   משקלו העצמי אינו עולה על 750 ק"ג;         (4)   ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;         (5)   הוא צוין ברישיון הרכב כרכב שטח;       "רכב שיטור משולב" - רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאושר על ידי ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו כרכב שיטור משולב;       "רכינוע" - רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:3         (1)   רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס"מ;         (2)   ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית;         (3)   הוא מיועד לנוסע אחד בלבד;         (4)   מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה;         (5)   משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק"ג;         (6)   משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק"ג;         (7)   הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בענינים כמפורט להלן:           (א)   יציבות;           (ב)   נראות;           (ג)   מניעת החלקה;       "רשות תימרור מרכזית" - המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אצל לו בהודעה ברשומות מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה;       "רשות תימרור מקומית" - מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית, לגבי התחום או המקומות שקבעה;       "שביל" - דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך;       "שול הדרך" - השטח שאין לצדו מדרכה הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של שלושה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות משלושה מטרים משפת הכביש;       "שטח הפרדה" - כל מבנה, אי תנועה, סימון שטח על פני הדרך, גינה, שטח לא סלול וכיוצא באלה, המחלקים את הדרך לארכה;       "שטח הפרדה בנוי" - שטח הפרדה המחלק את הדרך לאורכה באמצעות התקן מוגבה מעל הכביש כגון אבן שפה מוגבהת, מעקה בטיחות או צמחיה;       "תומך" - רכב מנועי המיועד לתמוך ולגרור נתמך;       "תלת אופנוע" - רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר צויין ברשיונו כתלת-אופנוע או תלת-קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג;       "תעודה" - רשיון, היתר, אישור או פטור;       "תמרור" - כל סימון, אות או איתות, לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות תימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר או להדריך עוברי-דרך;       "תעריף" - שכר הסעה וכל שירות הכרוך בה, שנקבע בחיקוק או בתנאי רשיון שניתנו על פי חלקים ה´ או ו´, רשימת קווי שירות כמשמעותו בתקנה 384 ושכר הנסיעה שנקבע לקו שירות כאמור או לחלק ממנו, הכל לפי הענין. פרק שני: הוראות כלליות בקשה לתעודה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     2.   הוראות תקנות אלה לגבי בקשה לתעודה יחולו גם על בקשה לחידוש התעודה. הגשת בקשה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     3.    (א)   כל בקשה לפי תקנות אלה תוגש בכתב לרשות המוסמכת לתת את התעודה או לרשות אחרת שנקבעה (בפרק זה - הרשות), ואם נקבע לבקשה מסויימת טופס לפי תקנות אלה, תוגש הבקשה לפי הטופס כאמור; היתה הבקשה לחידוש התעודה, תצורף אליה התעודה המוחלפת.     (ב)   המבקש ימציא לרשות בבקשתו פרטים, מסמכים, תצלומים, תכניות, הצהרות ופרטים נוספים, כפי שתדרוש, וישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשתו. סמכויות הרשות לגבי תעודות [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     4.    (א)   הרשות רשאית, לפי שיקול-דעת, לתת תעודה או לסרב לתיתה, לחדשה או לסרב לחדשה, ורשאית היא להתנות בה תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, בדרך כלל או לסוג מסויים או למקרה מיוחד, להגביל את תקופת תקפה, להתלותה ולבטלה, זולת אם יש בפקודה או בתקנות אלה הוראה אחרת.     (ב)   תעודה או כל שינוי תנאי או הגבלה בה יינתנו בכתב. המצאת תעודות לשם רישום שינויים [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     5.   החליטה הרשות על שינוי בתעודה שנתנה, לרבות התנאים וההגבלות שבה, תודיע על כך לבעליה. בעל תעודה שקיבל הודעה כאמור, חייב להמציא את התעודה תוך הזמן הנקוב בהודעה על מנת שהרשות תרשום בה את השינוי. ביטול תעודות [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     6.   הודיעה הרשות לאדם על ביטול תעודה שנתנה לו או על התלייתה, חייב אותו אדם להחזירה לרשות תוך הזמן הנקוב בהודעה. פטור לסוגיו [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     7.   מקום שאפשר לתת פטור לפי תקנות אלה יכול שיינתן לאדם או לסוג בני-אדם בכלל או למקרה מיוחד, או לסוג של מקרים. חובה למילוי תנאי תעודות [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     8.   מי שנתנה לו תעודה חייב למלא אחרי התנאים או ההגבלות הכלולים בה, ולא ישתמש בה אדם אלא בהתאם לתנאים או ההגבלות כאמור. חובת החזקת תעודות [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ח (מס´ 4), התשמ"ז, התשנ"ה (מס´ 5), התשנ"ו (מס´ 6)]     9.    (א)   לא ינהג אדם רכב אלא אם נמצאים אתו רשיון הרכב, רשיון הנהיגה, תעודת הביטוח או כל תעודה או רשימת תנאים שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב האמור. רשות הרישוי רשאית לפטור נוהג רכב שבבעלותו של תאגיד המעסיק קצין בטיחות לפי חלק י´ לתקנות אלה מן החובה להחזיק רשיון רכב או תעודת ביטוח בשעת נהיגה ברכב בתנאים אלה:         (1)   נוהג הרכב מחזיק צילום מרשיון הרכב ומכל תעודה המתייחסת לרכב, וצילום מרשיון להסעה מיוחדת ברכב או להסעת סיור ברכב, לפי הענין, שניתן לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה-1985, ומתעודת ביטוח המראה על פניו שהם בני תוקף וחתומים בידי קצין הבטיחות ובחותמתו שצוין בה מספר כתב ההסמכה שלו;         (2)   הנוהג יציג לפי דרישתו של שוטר תוך הזמן שקבע השוטר את רשיון הרכב ואת תעודת הביטוח המקוריים;         (3)   (נמחקה).     (ב)   הנוהג ברכב או אדם שיש לו שליטה על הרכב ונמצא בקרבתו יציג כל רשיון או תעודה אחרת, כאמור בתקנת משנה (א), לכל אדם שהורשה לכך על-ידי הרשות או לכל שוטר או לבוחן הנושא עמו תעודת בוחן, לפי דרישתם. לא היה בידי נוהג הרכב להציג אותה שעה אחת התעודות האמורות, יציג אותה בעצמו, תוך חמישה ימים, במקום שנקבע על ידם.     (ג)   אדם יחזיק את התעודות כאמור בתקנה זו בכל עת במצב נקי וניתן לקריאה. תוית ברכב לנוהג חדש [תיקונים: התש"ן (מס´ 5), התשנ"א (מס´ 13), התשס"ה (מס´ 11)]     9א.    (א)    לא ינהג נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו שימושי וברכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 . ק"ג אלא אם כן הוצמדה תוית כאמור בתוספת השניה (בתקנה זו - התוית) בחלון האחורי של הרכב בשוליו התחתוניים כך שתיראה לנוהג אחריו.4     (ב)   לא ינהג אדם שאינו נוהג חדש, כאמור, כשהתוית מוצמדת לחלון הרכב. המועד לפעולה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     10.   מקום שתקנות אלה מטילות על אדם חובה למסור הודעה או לעשות פעולה, תימסר ההודעה או תיעשה הפעולה, תוך 15 יום, זולת אם יש בתקנות אלה הוראה מפורשת אחרת. איסור שינויים בתעודות [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     11.   לא ישנה אדם שאינו מוסמך לכך פרט בתעודה, על-ידי כתיבה, שרטוט, מחיקה, טשטוש או הוספה או בכל אופן אחר ולא יחזיק תעודה ששונתה כאמור. כפל תעודות [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ז (מס´ 6), התשס"ג (מס´ 4)]     12.    (א)   הוכח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי תעודה אבדה, נגנבה או נפגמה או נלקחה מבעליה בידי רשות שהוסמכה לכך כדין, ובמועד פנייתו רשאי הפונה להחזיק בה, רשאית הרשות לתת כפל תעודה לאחר ששולמה האגרה לכך.     (ב)   מצא בעל התעודה או מי שהרכב בשליטתו או מי שאחראי לרכב את התעודה המקורית לאחר שקיבל כפל ממנה - יחזיר את הכפל לרשות. חובה להודיע על שינוי [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ג, התשל"ז (מס´ 6), התשמ"ו, התשס"ז (מס´ 9)]     13.    (א)   בעל תעודה יודיע על כל שינוי שחל בכל פרט מן הפרטים הרשומים בתעודה וימציא לרשות לפי דרישתה את התעודה לשם רישום השינוי בה; שלחה הרשות לבעל התעודה תעודה נוספת שנכללו בה השינויים, יחזיר בעל התעודה את התעודה הקודמת לרשות.     (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), על שינוי שחל בכתובת למשלוח דואר, יודיע בעל תעודה שהוא תושב כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לפקיד הרישום כמשמעותו בחוק האמור.     (ב)   בעל רשיון שנתגלו אצלו מחלת לב או מגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראייה או השמיעה, יודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי. הטלת חובה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     14.   לא נקבע על מי מוטלת חובה בתקנות אלה יראוה כמוטלת על הנהג, על בעל רשיון הרכב, על בעל הרכב, על המחזיק ברכב ועל מי שהשליטה עליו בידו. תחולת תקנות על רכב משא (תיקון התשס"ד)     14א.   חובה או איסור החלים לגבי רכב מסחרי, רכב מסחרי אחוד או רכב מסחרי בלתי אחוד, הקבועים בתקנה מתקנות אלה, יראו אותם כחלים גם לגבי רכב המצוין ברישיונו כרכב משא, רכב משא אחוד או רכב משא בלתי אחוד, לפי הענין. שימוש בהתאם לרשיון [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     15.   לא ישתמש אדם ברכב באופן השונה מן השימוש הנקוב ברשיון הרכב או בכל תעודה אחרת שניתנה על פי הפקודה או תקנות אלה. אגרות [תיקונים: התשמ"ד (מס´ 3), התשמ"ה (מס´ 3), התשס"ג, התשס"ו (מס´ 12)]     15א.    (א)   האגרות לפי תקנות אלה יהיו כמפורט בתוספת הראשונה, והן ישתנו ב-1 באפריל של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד), בחודש ינואר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר בשנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.     (ב)   המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת הראשונה כפי שתואמה לפי האמור בתקנת משנה (א). תנאים למתן תעודה או לחידושה [תיקונים: התשמ"ז, התשס"ה (מס´ 11)]     15ב.   מקום שתקנה מתקנות אלה מתנה מתן תעודה מאת רשות שהוסמכה לכך (להלן בתקנה זו - הרשות) או חידושה, רשאית היא שלא לתתה למבקש התעודה (להלן - המבקש), להתלותה או שלא לחדשה אם -         (1)   יש לגבי המבקש רישום במרשם הפלילי של הרשעה, בעבירה שלדעת הרשות יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש על העבירה האמורה או מיום מתן גזר הדין - אם היה העונש מאסר על תנאי או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס אם היה העונש קנס.         (2)   לדעת הרשות קיים לגבי המבקש חשש, שבעיסוקו לפי התעודה יש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה של הרשות שלא לאשר מתן תעודה או חידושה כאמור לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי;         (3)   הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה פלילית אשר לדעת הרשות יש בה כדי לפגוע ביכולתו לעסוק על פי התעודה;         (4)   המבקש היה פסול מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה במשך שנתיים שקדמו להגשת הבקשה;         (5)   רשיון הנהיגה של מבקש התעודה נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם נסתיימה;         (6)   המבקש הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה;         (7)   המבקש הורשע בשלוש עבירות תעבורה או יותר או בעבירה לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, למעט עבירות חניה, בתקופה של שנה שקדמה להגשת הבקשה. ביטול תעודה או התלייתה (תיקון התשמ"ז)     15ג.   הרשות שנתנה תעודה לפי תקנות אלה רשאית לבטלה או להתלותה עד שיתמלאו תנאים שתקבע, אם -         (1)   נתקיים בבעל התעודה האמור בתקנה 15ב(1) עד (3);         (2)   הוברר לרשות שתנאי מתנאי התעודה לא קויים או שהנסיבות שהיו קיימות בעת מתן התעודה השתנו או שהתעודה הושגה על סמך הודעה כוזבת. ........................   פרק ראשון: סמכויות   סימן א´: המפקח על התעבורה סמכויות המפקח הארצי על התעבורה [תיקון התשמ"ט (מס´ 6)]     16.   המפקח הארצי על התעבורה רשאי -       (1)   לקבוע בהודעה ברשומות את דוגמאות התמרורים, סוגיהם, מידותיהם, צבעיהם, צורותיהם, משמעויותיהם, אופן הצבתם וסימונם;       (2)   לקבוע הסדרי תנועה או לפטור מהם באופן כללי או למקרה מסוים. סימן ב´: רשות תימרור מרכזית סמכות רשות תמרור מרכזית [תיקון התשמ"ט (מס´ 6)]     17.    (א)   רשות תמרור מרכזית רשאית להורות לרשות תמרור מקומית על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו.     (ב)   ניתנת הוראה כאמור בתקנת משנה (א) ורשות התמרור המקומית לא פעלה על פיה, רשאית רשות התמרור המרכזית לקבוע את הסדר התנועה ויראו אותו כאילו הוצב, סומן, הופעל או סולק בידי רשות התמרור המקומית. סימן ג´: רשות תימרור מקומית סמכות רשות תמרור מקומית [תיקונים: התשמ"ט (מס´ 6), התשנ"א (מס´ 13), התשנ"ה (מס´ 5), התשס"א (מס´ 2), התשס"ג (מס´ 4), התשס"ז (מס´ 9)]     18.    (א)   זולת אם הורתה רשות התמרור המרכזית אחרת, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד), להציב, לסמן או לסלק בכל דרך שבתחומה -         (1)   תמרורי אזהרה, למעט תמרור א-43 שמשמעותו הוראה;         (1א)   תמרורי הוריה ב-30, ב-31, שיהיו בתוקף רק בשעות הלילה;         (2)   תמרורי מודיעין, למעט תמרורים ג-2 ו-ג-7;         (3)   סימנים על פני הדרך, למעט סימנים ד-4, ד-6, ד-11, ד-15, ד-17, ד-18, ו-ד-21;         (4)   סימני עזר בדרך.     (ב)   בתחום שנקבע לה בידי רשות התמרור המרכזית בהודעה בכתב, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד), לקבוע הסדר תנועה, למעט קביעת תמרורים ב-35, ב-56 עד ב-59, ד-3, ד-17, ד-18 ו-ד-21.     (ג)   רשות תמרור מקומית רשאית, בהסכמת רשות תמרור מרכזית ובהתייעצות עם קצין משטרה, לקבוע כל הסדר תנועה שלגביו לא ניתנו הוראות על פי תקנות משנה (א) ו-(ב).     (ד)   רשות תמרור מקומית תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו ואחזקתו של כל הסדר תנועה שבתחומה.     (ה)   רשות תמרור מקומית רשאית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי - לגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד,לקבוע הסדר תנועה זמני, למעט קביעת תמרורים ב-35, ב-56 עד ב-59, ד-3, ד-17, ד-18 ו–ד-21;     בתקנת משנה זו, "הסדר תנועה זמני" - הסדר תנועה לתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים, שניתן להארכה מזמן לזמן לתקופה של ארבעה חודשים, מנימוקים שיירשמו ולאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי. [תיקון התשמ"ט (מס´ 6)]     19.   (בוטלה). כללי תעתיק [תיקון התשס"ח (מס´ 3)]     19א.   שמות המופיעים על גבי תמרורים ייכתבו על פי כללי התעתיק, מכתב עברי לכתב לטיני ולכתב ערבי, שהחליטה עליהם האקדמיה ללשון העברית לפי סעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953, ושפורטו בהנחיות המפקח על התעבורה. סימן ד´: קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי סמכות קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשס"א (מס´ 2)]     20.    (א)   קצין משטרה רשאי להציב בדרך תמרור זמני הנושא עליו סימן מטעם משטרת ישראל ויראוהו כמוצב כדין.     (ב)   קצין משטרה צבאית פיקודי רשאי להציב תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם המשטרה הצבאית בשטח צבאי שבמרחב הפיקוד ויראוהו מוצב כדין. פרק שני: התנהגות בדרך   סימן א´: כללי חובתו של עובר דרך [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ו (מס´ 3)]     21.    (א)   כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.     (ב)   כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא -         (1)   יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;         (2)   יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;         (3)   יפריע את התנועה ולא יעכבנה;         (4)   יסכן חיי אדם.     (ג)   לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך. ציות לתמרורים [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"א (מס´ 14)]     22.    (א)   עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין.     (ב)   האותות הניתנים על-ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה. ציות לשוטר, לפקח ועובד מע"צ [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ב (מס´ 4), התשל"ז (מס´ 6), התשמ"ג (מס´ 2), התשנ"ה (מס´ 5), התשנ"ח, התשס"א (מס´ 6), התשס"ג (מס´ 4), התשס"ו (מס´ 4), התשס"ז (מס´ 9)].     23.    (א)   עובר דרך חייב לציית -         (1)   להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו - פקח עירוני);         (1א)   להוראות שנותן עובד מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (בתקנה זו - עובד מע"צ) במדים או עובד מטעמה במדים, או להוראות שנותן עובד חברת נתיבי איילון בע"מ (בתקנה זו - עובד נת"א) במדים או עובד מטעמה במדים לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מתבצעת עבודת סלילה או אחזקה של כביש, שהוסמכו בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבלו הכשרה מתאימה;         (2)   לאותות הניתנים על-ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד מע"צ או על ידי עובד נת"א במדים.     (ב)   הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על-ידי כל רשות מוסמכת לכך.     (ג)   תמרור נייד שהוצב בדרך על-ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין. איתות שוטר ופקח להכוונת תנועה [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשנ"ח]         24.    (א)    (1)   האות "התקדם" יינתן בהושטת זרוע או שתיהן במקביל לכיוון התנועה כשכף היד פתוחה, או על-ידי אור לבן בזמן תאורה;         (2)   האות "עמוד" יינתן בהרמת היד כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה או על ידי סימון באור אדום בזמן תאורה; האות "עמוד" יכול להינתן גם בהרמת היד         או הידיים אפקית לצדדים כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה; על הנוהגים ברכב, הבאים מהכיוון שאליו מופנית היד או מהכיוון שאליו מופנה גבו של השוטר או של הפקח העירוני, לעצור את רכבם.     (ב)   האות שיינתן על-ידי שוטר או על ידי פקח עירוני יחייב גם אם ניתן בצורה לא מדוייקת, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות האות. בקיאות ברכב [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     25.   לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובשימוש בו. הנוהג ברכב [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     26.   אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב:         (1)   הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך;         (2)   הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים;         (3)   הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני;         (4)   הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה. מצב כללי של הרכב [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ח (מס´ 4), התשמ"ז, התשס"א (מס´ 2)]     27.    (א)   לא ינהג אדם רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך.     (ב)   לא ינהג אדם רכב אלא אם מבנהו של הרכב, ציודו, אביזריו, סימונו ונשיאת מטענו הם בהתאם להוראות הפקודה או תקנות אלה, לרבות תנאים בהיתר וברשיון.     (ג)   לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו.     (ד)   לא ינהג אדם רכב שבו הוגבלה בכל אופן שהוא, למעט הגבלה זניחה, יכולתו לראות את הדרך והתנועה בה מן השמשה הקדמית של הרכב או האחורית או זו שלצד הנהג או זו שלצד הנוסע במושב הקדמי.     (ה)   על אף האמור בתקנת משנה (ד) מותר לנהוג ברכב שבו קיימת הגבלת ראות מן השמשה האחורית, אם מותקנות ברכב, מכל שנת ייצור, מראות תשקיף. חובה להחזיק בהגה או בכידון [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), (מס´ 10), התשנ"ד (מס´ 7), התשנ"ח, התשס"ח (מס´ 3)]     28.    (א)   נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.         (ב)    (1)   בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב -           (א)   לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;           (ב)    לא ישלח או יקרא מסרון ( s.m.s);5         (2)   בתקנת משנה זו -           "דיבורית" - התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;           "טלפון" - מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג. תצוגה הנראית לנהג [תיקונים: התשס"ז (מס´ 9), התשס"ט (מס´ 5)]     28א.    (א)   ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור.     (ב)   האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב או על מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל או את שירות הביטחון הכללי לצורך מילוי תפקידם או את צבא הגנה לישראל למטרה ביטחונית.     (ג)   על אף האמור בתקנה זו, רשאי השר ליתן היתר להפעלה למטרה בטיחותית של תצוגה הנראית לנהג גם בעת נסיעת הרכב, ובלבד שהתצוגה אינה מחייבת צפייה רצופה בה והנהג ברכב שבו מותקנת תצוגה כאמור קיבל הכשרה לשימוש בה תוך כדי נהיגה. חובה להחזיק במושכות [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     29.   הרוכב על בהמה או המוליך אותה יחזיק בידיו את המושכות כל זמן שהיא נמצאת בדרך ואינה קשורה לעצם קבוע. מכשירים-אופטיים [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ז (מס´ 6), התשמ"ג (מס´ 4)]     30.    (א)   בעל רשיון נהיגה המסתייע בשעת בדיקת כושר ראייתו במשקפים אופטיים או בעדשות מגע (להלן בתקנות אלה - מכשירים אופטיים), או שצויינה ברשיונו חובה להסתייע במכשירים אופטיים לא ינהג רכב מנועי אלא אם הוא מרכיב אותם מכשירים, ולא ינהג אוטובוס, מוניות או רכב מסחרי המסיע מעל 8 נוסעים אלא אם הוא מחזיק אצלו בשעת הנהיגה מכשירים אופטיים כאמור, נוסף על המכשירים שהוא מרכיב.     (ב)   הוראות תקנת משנה (א) יחולו על מי שנוהג ברכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה, אם בטופס הבקשה לרשיון נהיגה צויינה חובה להסתייע במכשירים אופטיים.     (ג)   לא ינהג אדם רכב מנועי אם הוא מרכיב עדשות טלסקופיות. דרך שיוחדה למשחקי ילדים [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשמ"ח]     31.    (א)   יוחדה דרך למשחקי ילדים ונאסרה בה נהיגת כלי רכב על-ידי הצבת תמרור מתאים בתוספת שלט בצורת מלבן ועליו מודעה - "משחקי ילדים" - לא ינהג אדם ברכב באותה דרך, אלא אם הדבר דרוש לצרכי אדם מתושבי הסביבה או לצרכי הציבור ואין לספקם בדרך אחרת.     (ב)   הנוהג ברכב ברחוב משולב יאפשר להולכי רגל ולילדים המשחקים בו את פעילותם ולא ימשיך בנסיעה אלא אם כן הבטיח שנסיעתו לא תסכן אותם. רכב משטרה [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ה (מס´ 3), התשנ"ה (מס´ 5), התשס"ה (מס´ 2), התשס"ו (מס´ 13), (מס´ 14), התשס"ז (מס´ 8)]     32.    (א)   רכב של משטרת ישראל, שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל לא יחולו לגביו הוראות חלק ב´ אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.     (ב)   רכב שבשימוש צבא הגנה לישראל שהנוהג או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל, לא יחולו לגביו הוראות חלק ב´, אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:         (1)   הרכב נמצא בתוך שטח המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או בשטח שמפקד צבאי הכריז עליו שטח סגור לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לרבות לצורכי אימונים בשטח האמור;         (2)   נעשה שימוש ברכב לצורכי אימונים, בדרך פתוחה למעבר הציבור, באישור ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציג שהוסמך מטעמו.     (ג)   (בוטלה).     (ד)   רכב שבשימוש שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל במסגרת פעילות מבצעית או הכנות, אימונים או הדרכות לפעילות כאמור, לא יחולו לגביו הוראות חלק ב´ או ד´, אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד. סימן ב´: הכביש ונתיביו החובה להשתמש בכביש בלבד [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"א (מס´ 2), התשנ"ב (מס´ 3), התשנ"ו (מס´ 6), התשס"א (מס´ 2)]     33.    (א)   במקום שיש כביש לא יסע נוהג רכב אלא בכביש, אלא אם יש הוראה אחרת בחלק זה.     (ב)   עובר דרך ישתמש בדרך או בקטע ממנה בהתאם לשימוש הרגיל והמתוכנן של הדרך, לרבות השימוש והציות למיתקני הדרך שהוצבו או סומנו גם אם מיתקנים אלה ניזוקו או נפרצו ואינם מונעים אותה שעה את המעבר והשימוש בדרך. בתקנת משנה זו, מיתקני דרך - לרבות גדר, מעקה, גינה וכיוצא באלה.     (ג)   על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מי שלומד נהיגה או משתלם בנהיגה, כשהוא מלווה במורה נהיגה, לסטות לשול הדרך ולחזור לכביש על פי הוראות מורה הנהיגה. ייעודו של כביש, שביל או נתיב [תיקונים: התשמ"ז, התשנ"ה (מס´ 5)]     34.    (א)   בכביש, בשביל או בנתיב שיועדו וסומנו לסוג מסויים של כלי רכב או לעוברי דרך מסויימים, לא ישתמשו נוהגי רכב או עוברי דרך אחרים.     (ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכב אופנים ישתמש בצדו הימני הקיצוני של הכביש אף אם הוא כביש שבו הוקצה נתיב לתחבורה ציבורית. התנועה בצד ימין [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     35.   נוהג רכב ישתמש ככל האפשר בצדו הימני הקיצוני של הכביש, אף בכביש חד-סטרי, או בצדו הימני הקיצוני של הנתיב המיועד לאותו סוג רכב, הכל בכפוף להוראות חלק זה. דרך מחולקת [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ט, התשנ"א, התשנ"ה (מס´ 5), התשנ"ו (מס´ 6), התשנ"ז (מס´ 6), התשס"ה (מס´ 4), התשס"ח (מס´ 3)]     36.    (א)   בדרך המחולקת לארכה על-ידי שטח הפרדה, יראו כל אחד מהכבישים משני צדי שטח ההפרדה ככביש חד-סטרי.     (ב)   בדרך המחולקת על-ידי שטח הפרדה, ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לשטח ההפרדה, לא יעבור אותו ולא יעמיד בו רכב או בעל-חיים אלא אם הותר הדבר על פי תמרור ובמקום שהותר.     (ג)   בכביש המחולק על-ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצדו הימני.     (ד)   בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת משנה זו, "צומת" - לרבות מפגש עם כביש אחר.     (ה)   בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה לא יכנס נוהג רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג לצומת ולא יעבור בו אלא בנתיב הימני ביותר באותו כיוון נסיעה. לענין זה לא יובא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית. כיוון התנועה בכביש חד-סטרי [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     37.   לא ינהג אדם רכב בכל קטע של כביש חד-סטרי בכיוון הפוך לכיוון המותר באותו כביש. מעבר על פני מדרכה או שולי דרך [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ו (מס´ 3), התשנ"א, התשנ"ב (מס´ 3), התשנ"ה (מס´ 5)]     38.    (א)   לא ינהג אדם רכב או בעלי חיים על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, אלא לשם חצייתם כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם.     (ב)   הנוהג ברכב שאינו מנועי, וכן בטרקטור וברכב איטי, חייב להימין ולנסוע בשולי הדרך אם הדבר דרוש ואפשר כדי לתת מעבר לתנועה שמאחוריו.     (ג)   הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב העוסק בניקוי המדרכה, השביל או הנתיב. נהיגה סביב מקום מחסום [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     39.    (א)   נמצא בכביש מבנה, עמוד, אי או שטח סגור לתנועת כלי רכב המחייבים סטיה מן הכיוון הישר, לא יעבור נוהג רכב או מוליך בעלי-חיים אלא מימינם אלא אם יש תמרור במקום המורה לנהוג משמאלם.     (ב)   נמצא מקום חסום כאמור בכביש חד-סטרי, יעברו נוהגי כלי הרכב הן מימינו והן משמאלו, זולת אם תמרור מורה על אופן הסטיה. תנועת מכונה ניידת [תיקונים: התשמ"ח, התשמ"ט (מס´ 6), התשנ"ו (מס´ 6), התשנ"ח, התשס"ה (מס´ 5), (מס´ 9)]     39א.    (א)   לא ינהג אדם במכונה ניידת שמהירותה המרבית המתוכננת על ידי יצרנה עד 30 ק"מ בשעה או במכונה ניידת רגלית בדרך אלא לשם חצייתה וכאשר הנסיעה היא לביצוע העבודה של המכונה הניידת או בדרך עירונית שבתחום של עד 500 מטרים מהמפעל של בעלה כמשמעותו בחלק י´ או מחזיקה.     (ב)   לא יגרור אדם במכונה ניידת גרור אלא אם כן הגרור הוא ציוד לביצוע העבודה שאליה מיועדת המכונה הניידת על פי קביעת יצרנה.     (ג)   לא ינהג אדם במכונה ניידת שרוחבה, אורכה או גובהה חורגים מהקבוע בתקנה 313 ובכפוף לאמור בתקנה 279(ג)(4) עד (6) לפי הענין.     (ד)   קצין משטרה כהגדרתו בתקנה 85(ז) רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה ניידת החורגת מהתנאים האמורים בתקנה זו.     (ה)   לא ינהג אדם במכונה ניידת כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן המהירות המרבית שנקבעה בידי יצרנה רשומה על חלקה הקדמי והאחורי כאמור בתקנה 54(ב)(3).     (ו)   לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן נקט את כל האמצעים הדרושים למניעת סיכון, פגיעה, או הפרעה לתנועה.     (ז)   לא ינהג אדם במכונה ניידת במהירות העולה על 40 קמ"ש.     (ח)   לא ינהג אדם ולא יפעיל מלגזה אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרו רשות הרישוי והאגף לפיקוח על העבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה וניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי.6 [תיקון התשנ"ה (מס´ 5)]     39ב.   (בוטלה). תנועת טרקטורון ובטיחותו [תיקון התשנ"ד (מס´ 6)]     39ג.    (א)   לא ינהג אדם בטרקטורון בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.     (ב)   מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 40 קמ"ש.     (ג)   הנוהג בטרקטורון לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברשיון הרכב.     (ד)   לא ינהג אדם בטרקטורון ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חובשים קסדת מגן מהסוג האמור בחלק ג´ בתוספת השניה. תנועת טרקטור משא ובטיחותו [תיקונים: התשס"ה (מס´ 5), התשס"ז (מס´ 7)]     39ד.    (א)   הנוהג בטרקטור משא לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן ניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.     (ב)    מהירות נסיעתו של טרקטור משא לא תעלה על 40 . קמ"ש.7     (ג)   לא ינהג אדם בטרקטור משא ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג´ לתוספת השניה. תנועת רכב שטח ובטיחותו [תיקון התשס"ה (מס´ 5)]     39ה.    (א)   לא ינהג אדם רכב שטח בכביש אלא לשם חצייתו.     (ב)   מהירות נסיעתו של רכב שטח לא תעלה על 40 קמ"ש.     (ג)   הנוהג ברכב שטח לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.     (ד)   לא ינהג אדם ברכב שטח ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג´ לתוספת השניה. הגבלת נהיגה בטרקטור [תיקון התשס"ה (מס´ 5)]     39ו.    (א)   לא ינהג אדם בטרקטור שמשקלו העצמי עולה על 3,200 ק"ג או שצמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק"ג אלא לאחר 6 חודשים מיום שניתן לו רישיון לפי תקנה 177.     (ב)   נוהג בטרקטור לא יסיע נוסע על הטרקטור אלא לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שניתן לו רישיון כאמור. תנועת מכונה ניידת רגלית [תיקון התשס"ה (מס´ 9)]     39ז.    (א)   לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית אלא אם כן מלאו לו 16 שנים.     (ב)   הנוהג במכונה ניידת רגלית לא יסיע עליו אדם אחר.     (ג)   על אף האמור בתקנה 54 לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית במהירות העולה על 4 ק"מ בשעה. [תיקון התשס"ו (מס´ 6)] סימן ב´1: קלנועית פטור מחובת רישיון רכב [תיקון התשס"ו (מס´ 6)]     39ח.   בעל קלנועית והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה. פטור מחובת רישיון נהיגה [תיקון התשס"ו (מס´ 6)]     39ט.   הנוהג בקלנועית פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה. נהיגת קלנועית [תיקון התשס"ו (מס´ 6)]     39י.    (א)   לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה.     (ב)   לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן מצבו הגופני והנפשי מאפשר לו להפעילה בבטחה.     (ג)   לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתה. תנועת הקלנועית [תיקונים: התשס"ו (מס´ 6), התשס"ח (מס´ 3)]     39יא.    (א)   לא ינהג אדם בקלנועית בכביש אלא לשם חצייתו.     (ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג בקלנועית בכביש שהוא בתחומי מושב או קיבוץ, או אם התקיים אחד מאלה:         (1)   אין לצד הכביש מדרכה;         (2)   לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;         (3)   לא ניתן בנסיעה בקלנועית, לעלות על המדרכה או לרדת ממנה.     (ב1) לא ינהג אדם בקלנועית במנהרה.     (ג)   לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה.     (ד)   בתקנה זו - "נהיגה" - לרבות דחיפת הקלנועית. [תיקונים: התשס"ו (מס´ 11), התשס"ט (מס´ 10)] סימן ב2: רכינוע פטור מחובת רישיון רכב [תיקונים: התשס"ו (מס´ 11), התשס"ט (מס´ 10)]     39יב.   בעל רכינוע והנוהג בו פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.8 פטור מחובת רישיון נהיגה [תיקונים: התשס"ו (מס´ 11), התשס"ט (מס´ 10)]     39יג.   הנוהג ברכינוע פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.8 נהיגת הרכי-נוע [תיקונים: התשס"ו (מס´ 11), התשס"ט (מס´ 10)]     39יד.    (א)   לא ינהג אדם ברכינוע אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים.8     (ב)   לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתו. תנועת הרכי-נוע ובטיחותה [תיקונים: התשס"ו (מס´ 11), התשס"ט (מס´ 10)]     39טו.    (א)   לא ינהג אדם ברכינוע בכביש אלא לשם חצייתו או אם הכביש בתחום מושב או קיבוץ.9     (ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג ברכינוע בכביש שאינו בתחומי מושב או קיבוץ, אם התקיים אחד מאלה:         (1)   אין לצד הכביש מדרכה;         (2)   לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;         (3)   לא ניתן בנסיעה ברכינוע לעלות על המדרכה או לרדת ממנה;     (ג)   לא ינהג אדם ברכינוע במהירות העולה על 13 קילומטר לשעה. סימן ג´: סטיה, פניה ונסיעה אחורנית סטיה מנתיב נסיעה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     40.    (א)   לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון.     (ב)   בכביש שאינו חד-סטרי המחולק לשלושה או לחמישה נתיבים לא ינהג אדם רכב בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, או כשהוא מתכונן לפנות שמאלה, או כשהנתיב יוחד על-ידי תמרור רק לתנועה בכיוון שהוא נוסע בו.     (ג)   נוהג רכב בכביש כאמור בתקנת משנה (ב) לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי. אין פניה אלא בבטחה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     41.   נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש. פניה ימינה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     42.   נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פניה חדה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש. פניה שמאלה (תיקון התשמ"ז)     43.    (א)   נוהג רכב המתכוון לפנות שמאלה יתחיל את פנייתו -         (1)   מכביש חד-סטרי - כאשר רכבו נמצא בצד שמאל של הכביש;         (2)   מכביש דו-סטרי - כאשר רכבו נמצא ככל האפשר קרוב לאמצע הכביש ובלבד שלא יפריע את התנועה מכל כיוון אחר;         (3)   מכביש דו-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר - מהנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.     (ב)   נוהג רכב הפונה שמאלה ייכנס לכביש שלתוכו הוא פונה -         (1)   בכביש חד-סטרי - לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה;         (2)   בכביש דו-סטרי שבו נתיב אחד בכיוון הנסיעה - בקשת רחבה לצד הימני של הכביש;         (3)   בכביש דו-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר - לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.     (ג)   הוראות תקנה זו לא יחולו אם סומן בכביש אחרת. פניית פרסה [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ו (מס´ 3), התשמ"ו, התשמ"ח]     44.    (א)   לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן - פניית פרסה) אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא.     (ב)   בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפניה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה. נסיעה אחורנית [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     45.   נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע -       (1)   סיכון או פגיעה;       (2)   הטרדה או הפרעה. סימן ד´: פגישה ועקיפה פגישה בדרך צרה ובדרך תלולה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     46.    (א)   שני כלי רכב הבאים מכיוונים נגדיים בכביש שאינו רחב במידה מספקת למעבר חפשי של שניהם, יפחיתו הנוהגים ברכב את מהירות נסיעתם ויימינו את רכבם ככל האפשר לשפת הכביש ולפי הצורך אף מעבר לשפת הכביש, עד כדי בטחון מפני התנגשות.     (ב)   נפגשו כלי הרכב כאמור בדרך תלולה והנסיבות מחייבות עצירתו של אחד מהם, חייב הרכב היורד להיעצר. עקיפה [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), (מס´ 10), התשל"ז (מס´ 6), התשמ"ד (מס´ 2), התשמ"ז, התשמ"ט (מס´ 6), התשנ"א, התשנ"א (מס´ 13), התשנ"ה (מס´ 5), התשס"ה (מס´ 4), התשס"ח (מס´ 3)]     47.    (א)   נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי.     (ב)   מותר לנוהג רכב לעבור על פני רכב אחר מצדו הימני במקרים אלה:         (1)   נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך;         (2)   בפניה שמאלה אל כביש חד-סטרי או אל כביש שיש בו שני נתיבים או יותר בכל כיוון נסיעה ועד שנוהג הרכב האחר השלים את פנייתו לתוך הנתיב השמאלי;         (3)   נוהג הרכב נוסע בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית.         (4)   נוהג הרכב נוסע בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד.     (ג)   בלי לפגוע בהוראות תקנת-משנה (א) ותקנה 35, בכביש חד-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד הנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה.     (ד)   נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.     (ה)   נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל-חיים באחד מאלה:         (1)   הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל;         (2)   הוא נמצא אחרי התמרור א-30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל;         (3)   הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על-ידי תמרור המציין מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה;         (4)   הוא עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת;         (5)   הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים;         (6)   הוא נמצא במנהרה או בתוך 50 מטרים לפני מנהרה או 50 מטרים אחרי היציאה מן המנהרה.     (ו)   הוראת פסקה (4) בתקנת משנה (ה) לא תחול על -         (1)   עקיפה בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה;         (2)   עקיפת בעלי-חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על-ידי בהמה, ובלבד שהעקיפה ממלאה אחר ההוראות האחרות של תקנות אלה.     (ז)   נוהג רכב לא יעקוף רכב, ולא יעבור על פני רכב, שעצר לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל לשם מילוי אחרי הוראות חלק זה.     (ח)   נוהג רכב לא יעקוף רכב עוקף אלא אם הכביש חד-סטרי או בכביש שהותרה בו העקיפה לפי תמרור או לפי הוראות תקנות אלה ויש בו יותר משני נתיבים באותו כיוון נסיעה. לענין זה לא יבוא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על רכב מסחרי או על רכב עבודה שמשקלם הכולל עולה על 3,500 ק"ג ורכב כאמור לא יעקוף רכב עוקף אחר בכל דרך. רכב שנעקף [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ו (מס´ 3), התשמ"ו (מס´ 4), התשנ"ה (מס´ 5)]     48.    (א)   נוהג רכב שנעקף, יסיט את רכבו עד כמה שאפשר לשפת הכביש כדי לאפשר לרכב העוקף, לעקוף בבטחה ולא יגדיל את מהירות נסיעתו עד לאחר שהרכב העוקף עבר על פניו.     (ב)   נוהג ברכב המוביל מטען חורג, ואשר אין אפשרות לעקפו עקב תנאי הדרך והתנועה בה, חייב להאיט את מהירות נסיעתו, ובמידת האפשר והצורך לרדת מעבר לשפת הכביש ואף לעצור את הרכב, כדי לתת לכלי רכב הנמצאים מאחוריו לעקפו בבטחה.     (ג)   הנוהג ברכב מנועי שבשל מטענו, או בשל שיפוע הדרך, נאלץ לנסוע במהירות נמוכה שיש בה כדי לעכב כלי רכב הנוסעים מאחוריו, חייב להימין ולנסוע בשול הדרך כאשר השול מיוצב באספלט ופנוי כדי לתת לכלי רכב שמאחוריו אפשרות לעקפו. סימן ה´: ריווח ריווח בין רכב לרכב [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשנ"א (מס´ 3)]     49.    (א)   לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה.     (ב)   בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב. נסיעה בשיירה [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), (מס´ 10), התשנ"ה (מס´ 5)]     50.    (א)   כשכלי רכב נוסעים זה אחר זה בדרך שאינה דרך עירונית, ישמור הנוהג ברכב על ריווח מספיק בין רכבו ובין הרכב הנוסע לפניו, כדי להבטיח זרימה תקינה של התנועה וכדי לאפשר לרכב הבא מאחוריו, אשר מהירות נסיעתו עולה על שלו, להיכנס ללא סיכון לאותו ריווח.     (ב)   רכב מחובר, רכב מורכב או רכב הגורר רכב אחר דינם לענין תקנה זו כרכב אחד.     (ג)   הוראות תקנה זו לא יחולו על לוויות ותהלוכות. סימן ו´: מהירות מהירות סבירה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     51.   לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב. האטה [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשמ"ח, התשנ"ח, התשס"ח (מס´ 3)]     52.   בכפוף לאמור בתקנה 51 חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה:         (1)   בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם;         (2)   בדרך שאיננה פנויה;         (3)   כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא;         (4)   בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן;         (5)   בקרבת קבוצת ילדים או בקרבת התקהלות;         (6)   בהתקרבו למעבר חציה;         (7)   בהתקרבו לפיסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל;         (8)   בירידה תלולה או ארוכה;         (9)   בהתקרבו לגשר צר ובעברו עליו;         (10)   בפגשו או בעקפו קבוצת אנשים ההולכת בסך;         (11)   בפגשו או בעקפו בעלי-חיים;         (12)   בהתקרבו אל אוטובוס העומד בתחנה ובעברו על ידו;         (13)   בהתקרבו אל אוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים וסומן כך, שנעצר לשם העלאת ילדים או הורדתם, ובעברו על ידו;         (14)   ברחוב משולב;         (15)   באזור מיתון תנועה;         (16)   במנהרה. בלימת פתע [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     53.   לא יבלום נוהג רכב את רכבו פתאום, אלא לשם מניעת תאונה שאי-אפשר למנעה בדרך אחרת או אם הדבר הכרחי מטעמי בטיחות התנועה; האמור בתקנה זו לא יחול על בלימת רכב לשם ניסוי בלמיו, בתנאי שלא יערוך אדם ניסוי כזה אלא לאחר שנקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים והבטיח שאין הניסוי עלול לסכן או להפריע לרכב הנוסע בדרך. מהירות מרבית10     54.    (א)   לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה שלהלן: סוג הרכב מקום דרך עירונית דרך עירונית שמוצב בה תמרור ב-20 דרך שאינה עירונית דרך שאינה עירונית שמוצב בה תמרור ב-20 דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי דרך מהירה דרך מהירה שמוצב בה תמרור ב-20       מהירות מרבית מותרת בקילומטרים לשעה          (1)  רכב מנועי למעט סוג רכב כאמור בפסקאות (2) עד (5)   50 כמצוין בתמרור 80 כמצוין בתמרור 90 110 כמצוין בתמרור (2)  אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר   50 כמצוין בתמרור 80 כמצוין בתמרור 90 100 כמצוין בתמרור ולא עולה על 100 (3)  רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג וברכב עבודה וטיולית   50 כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50 80 כמצוין בתמרור ולא עולה על 80 80 80 כמצוין בתמרור ולא עולה על 80 (4)  (נמחקה)                (5)  רכב איטי טרקטור ומכונה ניידת   40 כמצוין בתמרור ולא עולה על 40 40 נמצוין בתמרור ולא עולה על 40 40 סגורה בפניו סגורה בפניו             (ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב או באזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ"ש.     (ג)   כל הדרכים המצוינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ"ש.         (ד)    (1)   רשות הרישוי רשאית לציין ברשיונו של רכב מהירות מרבית מותרת פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתה דרוש לעשות כן.         (2)   לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות המרבית שצוינה ברשיון הרכב.         (3)   (נמחקה).     (ה)   לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור.     (ה1) רשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן:         (1)   בדרך עירונית - 80 קמ"ש;         (2)   בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה - 90 קמ"ש;         (3)   בדרך מהירה - 110 קמ"ש.     (ו)   הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות תקנות 51 ו–52 ומכל דין אחר לענין מהירות. סימן ז´: מפגש מסילת ברזל האטה לפני מפגש [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), (מס´ 6)]     55.    (א)   נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל (להלן - מפגש) יאיט את מהירות רכבו עד כדי אפשרות לעצור על אתר לפני המסילה, וינקוט כל האמצעים להבטיח מעברו על פני המיפגש ללא עיכוב וללא תקלה.     (ב)   הוראות תקנת משנה (א) יחולו על נוהג רכב המתקרב למפגש המוגן על ידי מחסום או המסומן באות אזהרה על ידי רמזור, פעמון או אמצעי אזהרה אחרים גם כשהמחסום או אות אזהרה כאמור אינם פועלים. עצירה לפני מפגש [תיקונים: התשמ"ו (מס´ 2), (מס´ 4)]     56.    (א)   בנסיבות האמורות להלן חייב נוהג רכב המתקרב למפגש לעצור את רכבו לפני קו העצירה - לפני המחסום הקרוב, ובאין מחסום - במרחק של לא פחות מארבעה מטרים לפני פס המסילה הקרוב, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנפתח המחסום או פסק אות האזהרה, ובאין מחסום או אות אזהרה - לאחר שעבר הרכב הנוסע במסילת הברזל (להלן - רכבת); ואלה הנסיבות:         (1)   רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה;         (2)   מוצב לפני המפגש תמרור המורה על עצירה;         (3)   ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת, בין בדגל, בין באמצעות עדשה אדומה מהבהבת שמותקנת ליד תמרור המציין מקום מפגש ובין בכל דרך אחרת;         (4)   המחסום שלפני המפגש חוסם את הדרך או חלק ממנה או מתחיל להתנועע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה.     (ב)   נוהג רכב העוצר את רכבו לפני מפגש בנסיבות האמורות בתקנת משנה (א)(2) ינהג כדלקמן:         (1)   יכבה את מקלט הרדיו, מקלט הטלויזיה או הקלטת הפועלים ברכבו;         (2)   יפתח את חלון הרכב הקרוב אליו, ובאוטובוס גם את הדלת הקדמית;         (3)   יאזין ויסתכל לשני הכיוונים לאורך המסילה כדי להיווכח אם אין רכבת מתקרבת או אם אין אות אזהרה על התקרבות רכבת, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנוכח שאין רכבת מתקרבת ושאין אות אזהרה. מעבר אוטובוס במפגש סלול [תיקונים: התשמ"ו (מס´ 2), התשמ"ז]     57.   הנוהג באוטובוס או ברכב המסיע, או המיועד להסיע, אחד-עשר נוסעים או יותר לרבות הנהג לא יחצה מסילת ברזל אלא אם כן הדרך בה הוא מגיע אל המפגש סלולה אספלט או בטון במרחק של 20 מטרים לפחות מן הפס הקרוב אליו. סימן ח´: איתות חובה לאותת ודרך האיתות [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     58.    (א)   נוהג רכב העושה אחד מאלה:         (1)   מתכונן לנוע או להפנות את רכבו;         (2)   מתכוון לסטות מנתיב נסיעתו;         (3)   עוצר את רכבו;         יתן אות בזמן וממרחק מספיקים כדי להזהיר עוברי דרך אחרים ובצורה המבטיחה כי האות ייראה לעיניהם, זולת אם סיבה סבירה מנעה אותו מלתת אות כאמור.     (ב)   נתן נוהג רכב אות כאמור בתקנת-משנה (א) יפסיק את מתן האות משהשלים אותה פעולה שלשמה ניתן האות. מתן אות [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשנ"ו (מס´ 6)]     59.    (א)   אות כאמור בתקנה 58(א) יינתן כדלקמן:         (1)   לענין פיסקאות (1) ו-(2) - על ידי מחוון כיוון;         (2)   לענין פיסקה (3) - על ידי אור הבלימה.     (ב)   התקלקלו מכשירי האיתות האמורים בתקנת-משנה א´ או באין מכשירים כאלה ברכב, יתן הנהג את האות בידו.     (ג)   נוהג רכב רשאי להוסיף לאות הניתן במכשירים כאמור בתקנת-משנה א´ אות בידו, אם נראה לו כי נסיבות הענין מצדיקות זאת. האותות [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשנ"ו (מס´ 6)]     60.    (א)   האות להנעת רכב העומד מצד ימין של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה שמאלה נתן -         (1)   במחוון כיוון - על ידי הארת אור מהבהב מצדו השמאלי של הרכב;         (2)   ביד - בהוצאת הזרוע השמאלית עד למרפק מחוץ לרכב בקו אפקי.     (ב)   האות להנעת רכב למעט אופניים העומד בצד שמאל של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה ימינה יינתן -         (1)   במחוון כיוון - על ידי הארת אור מהבהב מצדו הימני של הרכב;         (2)   ביד - בהנעת כף היד השמאלית והזרוע במעגל מחוץ לרכב בכיוון מהלך השעון.         (3)   באופניים - בהרמת הזרוע הימנית בקו אופקי ובניצב לכיוון הנסיעה של האופניים.     (ג)   האות לעצירה או להאטת המהירות יינתן -         (1)   באור הבלימה; או         (2)   ביד - בנענוע כף היד השמאלית והזרוע למעלה ולמטה, מחוץ לרכב, כשהזרוע בקו אפקי וכף היד מופנית כלפי מטה.     (ד)   נוהג רכב בעל הגה ימני או שמקום מושבו אינו מאפשר לו ליתן את האותות ביד כדין, יתן אותם במכשיר חשמלי. הנוהג בעקבות רכב אחר [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     61.   נתן נוהג רכב הנע בכביש אות כאמור בתקנה 60, חייב כל נוהג רכב הבא בעקבותיו להאיט ולנהוג בזהירות ולעצור אם יש צורך בכך, כדי לאפשר לנוהג הרכב שלפניו לפנות, לסטות, להאיט או להיעצר - ללא הפרעה. שימוש באות אזהרה (תיקונים )11     62.    (א)   לא ישמיע אדם ברכב מנועי אות אזהרה בסירנה או בכל כלי או אמצעי ולא יפיץ אור מהבהב צבעוני, אלא אם תקנות אלו מורות אחרת או אם ניתן לו היתר לכך מאת רשות הרישוי.     (ב)   מקום שתקנות אלה מורות כי רכב יפיץ אור מהבהב או מקום שניתן היתר לרכב להפיץ אור מהבהב, יהיה הפנס כאמור בחלק ג´ בתוספת השניה וצבעו -         (1)   ברכב משטרה, ברכב משטרה צבאית, ברכב הג"א וברכב צה"ל שאושר כרכב בטחון - כחול או כחול אדום;       (1א)   ברכב שיטור משולב - כחול-צהוב;         (2)   באמבולנס של מגן דוד אדום, באמבולנס של צה"ל, ברכב לכיבוי-אש - אדום;         (3)   ברכב שאישרה רשות הרישוי כרכב בטחון - אדום ובאישור ועדה משותפת לרשות הרישוי ולאגף התנועה במשטרת ישראל - כחול;         (4)   ברכב גרירה וחילוץ, ברכב עבודה, ברכב ליווי לפי תקנה 85, ברכב שמידותיו חורגות, ברכב המוביל מטען חורג ובכל רכב שקיבל היתר מרשות הרישוי - צהוב.     (ג)   הנוהג ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) לא יפיץ אור מהבהב כאמור אלא אם כן הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו ובשעות מילוי התפקיד בלבד ורכב גרירה וחילוץ לא יפיץ אור מהבהב אלא בעת גרירה או חילוץ בפועל. השימוש בצופר [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשמ"ז, התשס"ה (מס´ 4)]     63.    (א)   מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.     (ב)   (בוטלה).     (ג)   בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר. סימן ט´: זכות קדימה רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), (מס´ 6), התשל"ט, התשמ"ח, התשמ"ט (מס´ 6), התשנ"א, התשנ"ה (מס´ 5), התשנ"ו (מס´ 6), התש"ס (מס´ 4), התשס"ח (מס´ 3)]     64.    (א)   לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה:         (1)   נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין;         (2)   נוהג רכב המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפיסקה (1);         (3)   נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה.     (ב)   נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה -         (1)   יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך.         (2)   יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש.     (ג)   נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר.     (ד)   נהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה - לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר.     (ה)    נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא יכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב - יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה ויתן זכות קדימה [להולך רגל] או לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת.12     (ו)   נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות. כניסה לצומת [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"א (מס´ 4), התש"ם (מס´ 3)]     65.   לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת, או למפגש כאמור. הסעת רכב [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     66.   לא יסיע אדם רכב שעמד או חנה בצד הכביש אלא לאחר שהבטיח כי אפשר להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לעוברי דרך; הוא ייכנס במהירות שאין בה כדי סיכון או הפרעה, לאחר שנתן אות כאמור בסימן ח´. הולכי רגל במעבר חציה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     67.    (א)   נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך.     (ב)   מעבר החציה המחולק על-ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד. כביש חסום [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     68.   כביש שנחסם או שנשאר בו מקום לתנועה בכיוון אחד בלבד, יציית עובר דרך לסימון הניתן על-ידי שוטר, אתת או תמרור; לא היה בו אחד מאלה, יתן עובר דרך שנתיב תנועתו נחסם, זכות קדימה לבא כנגדו. סימן י´: חניה, עמידה ועצירה חניה עמידה ועצירה [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), (מס´ 6), (מס´ 11), התש"ם (מס´ 3), התשמ"ח]     69.    (א)   הנוהג רכב בדרך שאיננה עירונית, המסומנת כדרך ראשית או אזורית על-ידי תמרור מודיעין לא יעצור את רכבו, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד על הכביש או על שולי הדרך, בין בהשגחה ובין שלא בהשגחה.     (ב)   הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על -         (1)   העלאת נוסעים או הורדתם בשולי הדרך;         (2)   פעולות חילוץ נפגעים או רכב שיצא מכלל פעולה;         (3)   ביצוע עבודות ציבוריות כאשר אין אפשרות אחרת לבצען ובמידה הדרושה לביצוע העבודות האמורות בשולי הדרך;         (4)   רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי.     (ג)   בדרך מהירה אסורה העלאת נוסעים או הורדתם או עצירת רכב, העמדתו או חנייתו בכל מקום שבין הגדרות הקובעות את גבולות רצועת הדרך, אלא אם סומן אחרת.     (ד)   קצין משטרה רשאי להתיר בכתב ובתנאים שייראו לו עצירת רכב בכביש לצורך ביצוע עבודות כאמור בפיסקה (3) לתקנת-משנה (ב) ובעל ההיתר חייב למלא אחרי תנאי ההיתר.     (ה)   הוראות תקנות-משנה (א), (ב) ו-(ג) לא יחולו על עצירתו או העמדתו של רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו, ובלבד שנוהג הרכב יעשה את כל הדרוש כדי להסיעו לשולי הדרך במידת האפשר ולהרחיקו מהדרך בכלל במהירות האפשרית.     (ו)   לא יחנה אדם רכב לא יעמידנו ולא ישאירנו בדרך אם -         (1)   רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי;         (2)   הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור בתקנה 69(ב)(3). העמדה לצידי דרך של רכב המיועד לרוכלות [תיקון התשל"ח (מס´ 4)]     69א.    (א)   לא יעצור אדם רכב המיועד להובלות, ולממכר מזון, פרחים, סחורות, ציוד וכיוצא באלה למסחר או להובלות, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד לצידי דרך שאיננה דרך עירונית, אלא במקום שסודר ואושר על פי דין לחניית רכב כאמור לרצועת הדרך והשוליים וסודרה אליו גישה למקום כאמור.     (ב)   הוראות תקנת משנה (א) יחולו על כל המקומות שפורטו בתקנה 72(א) המצויים בתחום דרך שאיננה עירונית. סימון רכב עומד על פני הדרך [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), (מס´ 10), התשמ"ו (מס´ 4), התש"ס (מס´ 4), התשס"ה (מס´ 4)]     70.    (א)   רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד על פני הדרך, יציב נוהג הרכב משולש אזהרה כאמור בתקנה 367 שיהא נראה לעין נוהג רכב הבא מאחוריו ממרחק של 100 מטרים לפחות.     (ב)   בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם היה הרכב עומד בזמן תאורה בדרך שאיננה דרך עירונית, או אם היה הכרח להשאיר את הרכב בדרך כאמור בזמן תאורה -         (1)   באוטובוס, ברכב עבודה או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג יציב הנוהג ברכב מיתקן עם אור מהבהב צהוב כאמור בתקנה 366 או יפעיל מכשיר המותקן ברכב ואשר באמצעותו ניתן להפעיל את כל מחווני הכיוון המותקנים ברכב בעת ובעונה אחת (להלן - מכשיר להפעלת מחווני כיוון);         (2)   ברכב, למעט רכב כאמור בפסקה (1), רשאי הנוהג בו להשתמש במכשיר להפעלת מחווני כיוון. הפרעה לתנועה או הסתרת תמרור [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     71.   לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן -         (1)   שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה;         (2)   שהוא מסתיר תמרור או חלק ממנו מעיני עוברי דרך. מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), (מס´ 10), התשל"א, התשל"ח (מס´ 4), התשמ"א (מס´ 4), התשמ"ד (מס´ 2), התשמ"ח, התשנ"א, התשנ"ה (מס´ 5), התשס"א (מס´ 6), התשס"ה (מס´ 4), התשס"ח (מס´ 3)]     72.    (א)   לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות:         (1)   בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד-סטרי או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת-משנה זו לא יראו ככביש חד-סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה;         (2)   על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרגה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה;         (2א)   על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפקודה ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל;         (3)   בתוך צומת או בתחום שנים-עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו;         (4)   במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם;         (5)   בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט) כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם, כפי שקבעה רשות התימרור המרכזית;         (6)   בתוך מעבר חציה או בתחום שנים-עשר מטר לפניו;         (7)   בתחום שנים-עשר מטר לפני קו עצירה;         (8)   בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת ברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש;         (9)   בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק;         (10)   בצד רכב אחד העומד או חונה בצדה של הדרך;         (11)   על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה;         (12)   בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש. ובאין סימון כאמור - בתוך עשרים מטר לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים-עשר מטר או יותר;         (13)   בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת;         (14)   בתוך תחום תחנת מוניות המסומנת בתמרור שהוצב או סומן, פרט לעצירה לשם הורדת נוסעים;         (15)   ליד תמרור המסמן תחנת הסעה לחיילים, אלא לשם העלאת חיילים והורדתם;         (16)   ליד תמרור ג-43 המסמן מקום חנייה לרכב של נכה - משותק רגליים.     (ב)   לא יעמיד אדם ולא יחנה אוטובוס המיועד להסיע עשרים נוסעים או יותר בדרך, אף במקום שבו מותר להעמיד רכב או להחנותו, אלא אם תמרור מורה אחרת.     (ג)   לא יעמיד אדם בלילה רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג או רכב עבודה ולא יחנה רכב כאמור באזור שנאסרה בו החנייה והעמדת רכב בידי רשות תמרור מקומית. איסור התנעת אוטובוס חונה [תיקון התש"ס (מס´ 4)]     72א.    (א)   לא יופעל מנוע של אוטובוס בזמן חניה עד להעלאת הנוסעים באוטובוס אלא כדי למלא אוויר במערכת הפנאומטית שלו.     (ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להפעיל מנוע של אוטובוס בזמן חניה למשך 10 דקות לפני העלאת הנוסעים לאוטובוס, או במקומות שאינם בתוך שטחים בנויים ומאוכלסים ושאינם בקטעי דרך שבתים בנויים לצדם. רכב המוצע למכירה או שרשיונו פקע [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     73.   לא יחנה ולא יעמיד אדם בדרך רכב המוצע למכירה או רכב שרשיונו פקע. רכב שנשאר בלי השגחה [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשס"א (מס´ 2)]     74.    (א)   לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב אלא לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים כדי להבטיח שהרכב לא יזוז ולא ינוע בהעדר נהג.     (ב)   לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע.     (ב1)   על אף האמור בתקנת משנה (ב), מי שמפעיל מנוף או כלי אחר המחובר לרכב והמופעל רק באמצעות המנוע של הרכב, רשאי שלא להפסיק את פעולת המנוע ובלבד שהרכב נמצא בהשגחתו ושנקט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שהרכב יישאר במקומו.     (ג)   נוהג רכב לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד בדרך בעלת שיפוע אלא לאחר שבלם את גלגליו כראוי; היה רכב מנועי במורד - יטה הנוהג את הגלגלים הקדמיים לאבן השפה או לשפת הכביש הקרובה אליו וישלב אותו בהילוך     אחורי, ואם היה בעליה - יטה את הגלגלים הקדמיים לעבר הכביש כשיש בו אבני שפה, או לשפת הכביש אם אין בו אבני שפה, וישלב אותו בהילוך קדמי; ברכב בעל הילוכים אוטומטיים, ישלב הנוהג את הילוך החניה.     (ד)   רכב שחובה לשאת בו נעלי בטחון שהועמד או הוחנה בדרך משופעת יציב נהגו גם את נעלי הבטחון מתחת לגלגלים האחוריים. חניה, עצירה ועמידה סמוך לשפת הכביש [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     75.   העוצר, המעמיד או המחנה רכב בכביש אשר בו מותר לעצור, להעמיד או להחנות, יעמידנו בקו מקביל לשפת הכביש, בין אם יש בו אבני שפה ובין אם לאו, כשהגלגלים הקרובים לאבני השפה או לשפת הכביש הם במרחק של לא יותר מארבעים ס"מ מהם, זולת אם התירה רשות התימרור המקומית באותו כביש חניה זוייתית וסימנה אותו לצורך זה. חניה מותרת לפי תמרור [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"א (מס´ 4), התש"ם (מס´ 3), התשמ"ט (מס´ 8), התשנ"א, התשנ"ה (מס´ 5), התשס"א (מס´ 6), התשס"ה (מס´ 11)]     76.    (א)   על אף האמור בסימן זה, מותר לעצור, להעמיד או להחנות רכב בכל מקום שיש בו תמרור המתיר עצירה, עמידה או חניה.     (ב)   נוהג במונית רשאי לעצור לאיסוף נוסע או להורדתו בקטע דרך עירונית, גם אם הוצב בו תמרור ב-29 או ד-15 למעט בתחום תחנת אוטובוס.     (ג)    לא יחנה אדם רכב או מיכלית המיועדים או המשמשים להובלת דלק נוזל קורוזיבי, חומר רדיואקטיבי, חומר מאכל, חומר רעיל, גז או חומר מתלקח אחר, או גלילים להכלת חומר כאמור, אם משקל הרכב או המיכלית עולה על 3,500 . ק"ג ולא ישאיר רכב או מיכלית כאמור עומדים בדרך במרחק פחות מ-400 מטרים מבנין מגורים או ממבנה ציבורי אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים, או ממנו, או במקום שיועד לחניית רכב כאמור ואושר על ידי רשות התימרור המקומית.13 גרירת רכב והחזרתו, נעילת רכב ושחרורו (תיקון התשמ"ו)     77.   רכב שהורחק, הוחסן או שגלגליו ננעלו לפי סעיף 70א לפקודה, לא יוחזר לבעלו ולא ישוחרר מנעילתו אלא לאחר ששילם את האגרה או התשלום שנקבעו בתוספת החמישית. איסור נעילת רכב ושחרורו (תיקונים: התשמ"ו, התשמ"ח)     78.    (א)   לא יינעל רכב העומד או חונה בדרך ולא ישוחרר רכב שגלגליו ננעלו כדין אלא בידי מי שהורשה לכך כדין.     (ב)   אין באמור בתקנת משנה (א) כדי למנוע מבעל רכב לנעול גלגלי רכבו ובתנאי שינעל את גלגלי ההנעה בלבד בעת שהרכב חונה במקום שהחניה מותרת לרכב מסוגו. [תיקון התש"ם (מס´ 8)] סימן י"א: הסעת נוסעים והובלת מטען בטיחות בנסיעה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     79.    (א)   לא יסע אדם ברכב - פרט לאופנוע, תלת אופנוע, אופניים או תלת-אופן - והנוהג בו לא יניח לאדם לנסוע בו, אלא כשגופו כולו בפנים הרכב ובמצב המבטיח את שלומו.     (ב)   הנוהג רכב לא יסיע אותו ולא ימשיך בהסעתו, אלא אם דלתותיו סגורות וננקטו כל שאר אמצעי הזהירות להבטחת שלומו של נוסע ושל כל אדם הנמצא בסמוך לרכב. פתיחת דלת וסגירתה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     80.    (א)   לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך.     (ב)   לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע. עליה לרכב וירידה ממנו [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     81.   לא יעלה לרכב אדם, למעט הנוהג, ולא ירד ממנו ולא יניח הנהג או הממונה על הרכב לעלות אליו או לרדת ממנו, אלא -         (1)   כשהרכב עומד;         (2)   מצדו הימני של הרכב כשהוא עומד בצד ימין של הדרך;         (3)   מצדו השמאלי של הרכב כשהוא עומד כדין מצד שמאל של הדרך; אולם מי שיושב לצד הנהג רשאי לצאת מצדו הימני של הרכב, לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים;         (4)   במקום המיועד לעליה ולירידה, אם יש ברכב מקום כזה. הסעה לצד הנוהג [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     82.    (א)   נוהג רכב מנועי המסיע לצדו אדם אחר, לא יסיענו אלא לצדו הימני אם ההגה הוא שמאלי, או לצדו השמאלי אם ההגה הוא ימני, ולא יסיע לצדו יותר מאדם אחד, אלא בהיתר מטעם רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.     (ב)   רשות הרישוי רשאית לתת היתר להסעת שני נוסעים על גבי טרקטור, מלבד הנהג, ובלבד שיותקנו מקומות ישיבה בצורה המבטיחה את שלום הנוסעים בהתאם לתנאי ההיתר. הסעת תלמידים [תיקונים: התשס"ה (מס´ 9), התשס"ו (מס´ 7)]     83. .    (א)   לא יבצע אדם הסעת תלמידים, אלא ברכב להסעת תלמידים.     (ב)   לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים, אלא אם כן הותקן בו, מלפניו ומאחוריו, שלט כמפורט בפרט 3 בחלק ג´ שבתוספת השניה והנראה מבחוץ באופן ברור ועליו המילה "ילדים", ולא ינהג אדם רכב הנושא עליו שלט כאמור, אלא אם כן הוא מבצע הסעת תלמידים.     (ב1)   לא יסיע אדם ילדים בעמידה בהסעת תלמידים.     (ב2)   הנוהג ברכב להסעת תלמידים יפעיל את פנסי האיתות המותקנים בו על פי הדרישות שנקבעו לגבי רכב להסעת תלמידים, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות.     (ג)   אדם המבצע הסעת תלמידים, לא יניח עליית הילדים אל הרכב וירידתם ממנו אלא כמפורט להלן:         (1)   באוטובוס זעיר וברכב מסחרי - מהדלת הקדמית הימנית או מהדלת הימנית השניה מקדמת הרכב;         (2)   ברכב שאיננו מנוי בפסקה (1) - מהדלת הקדמית הימנית.     (ד)   אדם המבצע הסעת תלמידים לא יחל בנסיעה אלא לאחר שווידא כי כל הילדים השלימו את ירידתם מהרכב והתרחקו מנתיב נסיעתו.     (ה)   אדם המבצע הסעת תלמידים יסרוק את הרכב בתום ההסעה כדי לוודא שלא נותרו בו ילדים. חובת חגירת ילדים ברכב [תיקונים: התשס"ה, התשס"ח (מס´ 3)]     83א.    (א)   בתקנה זו ובתקנה 83ב -       "מושב בטיחות" - מושב הרתום לרכב באמצעות חגורת בטיחות המיועד להסעת ילדים ברכב, שמותקנות בו חגורות המיועדות לרתימת הילד אליו, העומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג´ בתוספת השניה;       "מושב מגביה" - מושב המיועד להסעת ילדים ברכב כשהילד היושב עליו רתום בחגורת הבטיחות של הרכב והעומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג´ בתוספת השניה.     (ב)   לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ובמושב אחורי ברכב מנועי ששנת ייצורו 1983 ואילך, למעט אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר פרטי, מונית ואופנוע -         (1)   ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות המתאים לגובהו ומשקלו של הילד;         (2)   ילד שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו של הילד.     (ג)   לא יסיע אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) ילד שטרם מלאו לו שנה, אלא אם כן גבו של מושב הבטיחות מופנה לחזית הרכב.     (ד)   לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה. חובת חגירה של חגורת בטיחות [תיקונים: התשנ"ה (מס´ 5), התשס"א (מס´ 6), התשס"ד (מס´ 6), התשס"ה, התשס"ה (מס´ 9), התשס"ו (מס´ 7)]     83ב.    (א)   לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה 364א או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור בתקנה 83א, לפי הענין.     (ב)   הוראות תקנת משנה (א) יחולו על הנוסעים ברכב במספר החגורות המותקנות בו.     (ג)   על אף האמור בתקנה זו, מונית ואוטובוס שניתן לגביו רישיון סיור כהגדרתו בתקנה 386, שהותקן בהם במקום הנראה לעין הנוסעים, שלט המציין את חובת הנוסעים לחגור חגורת בטיחות, רשאי הנוהג בהם להסיעם גם אם הם אינם חגורים. פטור מחגורת בטיחות [תיקונים: התשנ"ג (מס´ 7), (מס´ 8), התשנ"ד, התשנ"ט, התש"ס (מס´ 4), התשס"א (מס´ 2), (מס´ 6), התשס"ז (מס´ 8), התשס"ט]     83ג.   הוראות תקנה 83ב לא יחולו על -         (1)   עובד בשירות הבטחון הכללי שיש לו אישור בכתב מאת ראש שירות הבטחון הכללי, מאבטח שיש לו אישור בכתב מאת קצין מוסמך או שוטר הנוהג ברכב של משטרת ישראל ואשר המפקח הכללי של המשטרה אישר, בכתב, כי הוא רכב מבצעי, ועל כל נוסע בו; בפסקה זו, "מאבטח", "קצין מוסמך" - כהגדרתם בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998;         (1א)   חייל הנוהג ברכב צבאי בנסיעה לצורך ביצוע משימה מבצעית וכל נוסע ברכב זה; בפסקה זו -           "נסיעה מבצעית" - נסיעה לצורך ביצוע משימה שאושרה בכתב בידי קצין מוסמך כמשימה מבצעית;           "קצין מוסמך" - קצין שהוסמך בפקודות הצבא כהגדרתן בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, לאשר משימה מבצעית.         (2)   הנוהג והנוסע ברכב שרשות הרישוי פטרה מהחובה להתקין בו חגורות בטיחות מסיבות טכניות המונעות התקנתן או השימוש בהן והפטור נרשם ברשיון הרכב;         (3)   אדם שרשות הרישוי פטרה אותו, בכתב, מן החובה לחגור חגורת בטיחות על סמך אישור אחד מאלה:           (א)   מהרופא המוסמך כהגדרתו בתקנה 193(ב), כי אינו מסוגל מטעמים רפואיים לחגור חגורת בטיחות;           (ב)   מרופאו, כי הוא פגוע בגפיו העליונות והמלצת הרופא היא לפטור אותו מלחגור חגורת בטיחות;           (ג)   כי מלאו לו ארבע עשרה שנים ומשקל גופו אינו עולה על 35 ק"ג וגובהו אינו עולה על 150 ס"מ;         (5)   הנוהג במונית בדרך עירונית כשיש בה נוסעים וכן הנוסעים במונית בדרך עירונית במושב האחורי;         (6)   הנוהג ברכב בשעת נסיעה לאחור.         (7)   מורה מוסמך כהגדרתו בתקנה 170, בזמן נהיגה בדרך, בידי אדם הלומד נהיגה, באוטובוס או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, ובוחן נהיגה בעת שהוא עורך את הבחינה המעשית ברכב כאמור. הסעת נוסעים [תיקונים: התשנ"ב (מס´ 6), התשנ"ג (מס´ 5), התשנ"ד, התשנ"ה (מס´ 5), התשנ"ו (מס´ 6), התשנ"ז (מס´ 2), התשס"א (מס´ 4), התשס"ה (מס´ 4), (מס´ 9), התשס"ו (מס´ 6), התשס"ח (מס´ 3)]     84.    (א)   (בוטלה).     (ב)   לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע ברכב מן הסוגים כמפורט בטור א´ להלן נוסעים במספר העולה על הנקוב לצד אותו סוג בטור ב´ להלן:   טור א´סוג הרכב טור ב´מספר נוסעים מרבי (1) אוטובוס זעיר כפי שצויין ברשיון הרכב (2) רכב נוסעים פרטי ורכב פרטי דו–שימושי כמספר המקומות ברכב (3) רכב חשמלי כפי שצויין ברשיון הרכב (4) רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק"ג 8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברשיון הרכב צויין פחות ואם ביום ז´ באדר התשנ"ג (28 בפברואר 1993), היה לו ברשיונו, היתר להסיע יותר מ–8 נוסעים מלבד הנהג - לפי הקבוע ברשיונו         טור א´סוג הרכב טור ב´מספר נוסעים מרבי (5) רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג 6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג; ואם היה לו ביום ז´ באדר התשנ"ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת יותר מ–6 נוסעים מלבד היושבים ליד הנהג - לפי ההיתר (6) רכב מסחרי בלתי אחוד (1) אם מותקן בו מרכב תקני - 8 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ–6 נוסעים בנוסף לנוסעים שבתא הנהג והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים(2) אם מותקן בו מרכב לא תקני - 6 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ–4 נוסעים במרכב והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים (7) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג (1) אם מותקן בו מרכב תקני - מספר נוסעים כפי שצויין ברשיון הרכב ולא יותר מ–30 נוסעים מלבד הנהג(2) אם מותקן בו מרכב שאינו מרכב תקני - 6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג, ואם היה לו ביום ז´ באדר התשנ"ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת יותר מ–6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג - לפי ההיתר (8) טיולית כפי שצויין ברשיון הרכב (9) רכב מדברי כפי שצויין ברשיון הרכב (10) רכב סיור ומונית כפי שצויין ברשיון הרכב (11) רכב מנועי שאין לו ארגז, רכב המוביל מכולה כאמור בתקנה 85א, רכב המוביל ארגז מתחלף כאמור בתקנה 85ב או רכב עבודה כמספר המקומות בתא הנהג בלבד (12) גרור או טרקטור כפי שצויין ברשיון הרכב (13) אמבולנס 6 נוסעים מלבד הנהג או מספר נמוך יותר שצוין ברישיון הרכב.                 (ב1)   על אף האמור בתקנת משנה (ב), ברכב שניתן לו רישיון רכב בידי קצין צבא הגנה לישראל שהואצלה לו סמכות כרשות הרישוי, מותר להסיע נוסעים במספר העולה על המספר האמור בתקנת משנה (ב) ובלבד שמספרם ואופן הסעתם יהיה על פי פקודות הצבא.     (ג)   לא ינהג אדם רכב מסחרי אחוד, רכב מסחרי שמשקלו הכולל עולה על 3,500 ק"ג, טיולית או רכב מדברי שיש בו מקום ליותר מ-11 נוסעים, כשהוא מסיע נוסעים, אלא אם כן הרכב נושא עליו שלט "נוסעים" כמפורט בפרט 3 בחלק ג´ שבתוספת השניה.     (ד)   על אף האמור בפסקה 3 של הגדרת "טיולית" בתקנה 1, רשאית רשות הרישוי לרשום טיולית ולתת היתר להסיע בה בשכר או בתמורה אחרת גם לאחר יום ח´ באדר התשנ"ג (1 במרס 1993) אם הרכב בא להחליף טיולית שלגביה קיים היתר כאמור.     (ה)   ברכב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) ובאוטובוס כשאינו מסיע נוסעים בקו שירות, לא יסיע אדם קבוצת ילדים שגילם עד 14 שנים, המונה 9 ילדים או יותר (בתקנת משנה זו - קבוצה) אך לא למעלה ממספר הנוסעים הנקוב בתקנות המשנה האמורות, אלא אם כן בידו היתר מאת רשות הרישוי להסעת קבוצה, לאחר שסיים בהצלחה השתלמות למסיעי ילדים שאישרה רשות הרישוי.     (ו)   הוראות תקנת משנה (ה) לא יחולו על מי שקיבל, לראשונה, רשיון נהיגה לדרגות 5, 6, 7 ו-11 לאחר יום ט´ בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996).     (ז)   (בוטלה) הסעת נוסעים בשכר [תיקונים: התשנ"ב (מס´ 6), התשנ"ג (מס´ 5), התשנ"ה (מס´ 5), התשס"א (מס´ 2), התשס"ב, התשס"ז]     84א.   לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור א´ להלן ובתנאים המצויינים לצידו בטור ב´:   טור א´סוג הרכב טור ב´התנאים (1) אוטובוס ואוטובוס זעיר ציבורי כאמור בחלק ה´ (2) מונית כאמור בחלק ו´ (3) (א)  אוטובוס(ב)  טיולית(ג)  רכב מדברי(ד)  רכב סיור(ה)  רכב בטיחותי. הרכב יעמוד כולו לרשות מזמין ההסעה ולא יגבה שכר מכל נוסע בנפרד (4)14 רכב מסוגN1ורכב מסוגN2שמוגן נגד ירי הרכב מסיע נוסעים מישראל לאזור או מהאזור לישראל; בפסקה זו, "אזור" - יהודה והשומרון.         הובלת מטען [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ז (מס´ 6), התשמ"א (מס´ 4), התשמ"ב (מס´ 2), התשמ"ג, התשמ"ג (מס´ 5), התשמ"ז, התשמ"ח, התשמ"ט (מס´ 2), התשנ"א, התשנ"ג (מס´ 3), התשנ"ד (מס´ 7), התשנ"ז (מס´ 6), התש"ס (מס´ 4), התשס"ט (מס´ 3)]     85.    (א)   לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות וכאשר -         (1)   המטען אינו חורג -           (א)   מחוץ לדפנות הצדדיים ואינו גורם להרחבתם, ובאין דפנות לרכב - מחוץ לצדי הקרקעית המיועדת למטען, ובאין קרקעית - מחוץ לרוחב הכולל של הרכב;           (ב)   יותר ממטר אחד מחוץ לנקודה הקיצונית ביותר של החלק הקדמי והאחורי של הרכב כפי שקבעם יצרן הרכב, ובלבד שבמטען שאורכו חורג עד מטר אחד מן החלק הקדמי או האחורי של הרכב - יהיה המטען יחידת אורך אחת ואם היו שתי יחידות לא יפחת אורך כל אחת מהן מ-6 מטרים;         (2)   המטען מסודר באופן -           (א)   שגבהו מפני הדרך ועד הנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על -             1.   2.50 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 1,500 ק"ג;             2.   3.00 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-1,501 ק"ג עד 3,500 ק"ג;             3.   3.50 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-3,501 ק"ג עד 8,000 ק"ג;             4.   4.00 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מעל 8,000 ק"ג;           (ב)   שהמטען או מכסהו לא יחסום ולא יגביל את שדה ראייתו של הנוהג ברכב מלפניו ולצדדיו, לא יסתיר מעיני הנהג את מראות התשקיף, למעט כאשר הרכב שמוביל את המטען מלווה כל העת על ידי רכב אחר ולא יחסום את הכניסה לתא הנהג והיציאה ממנו;           (ג)   שהמטען או מכסהו לא יסתיר מעיני עוברי דרך אחרים את הפנסים, לוחות הזיהוי, מחווני הכיוון או המחזירורים של כלי הרכב; וכל סימון אחר למטרת בטיחות;         (3)   חלוקת המשקל של המטען של הרכב וסידורו מאפשרים הובלת המטען בבטיחות וביציבות;         (4)   המטען, מכסהו ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא יישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח;         (5)   המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו לא יעלו על המשקל הכולל המותר ועל המטען המורשה לפי רשיון הרכב והעומס על הסרנים לא יעלה על העומס המרבי שנקבע לפי תקנות אלה או בידי יצרן הרכב, לפי הנמוך יותר;         (6)   גובה המטען בתפזורת אינו עולה על גובה דפנות הארגז של הרכב לרבות הסולמות שהותקנו כדין ברכב והמטען מכוסה בכיסוי מתאים שיש בו כדי לקיים את הוראות חלק זה.     (ב)   כלי רכב המחוברים זה לזה, והמובילים מטען שמחמת ארכו אין אפשרות להובילו בכלי רכב אחד ומפאת צורתו אינו ניתן לחלוקה, רואים אותם לענין תקנה זו כרכב אחד.     (ג)   על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר 15,000 ק"ג ויותר מטען רחב חורג כמפורט להלן:         (1)   היה רוחב המטען מעל 2.50 מטר ועד 3.40 מטר, יוצב שלט לפני הרכב ומאחוריו ובו המילים "זהירות - מטען רחב", ובלבד שהמטען מהווה יחידה אחת ואינו חורג יותר מ-45 ס"מ מעבר לדפנות הרכב מכל צד ובזמן תאורה יותקנו בנקודות הקיצוניות של המטען מלפנים ומאחור פנסי רוחב כאמור בתקנה 340 ובצדי המטען תאורה היקפית כמשמעותה בתקנת משנה (ז);         (2)   עלה רוחב המטען על 3.40 מטר יותקנו שלטים ותאורה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהרכב ילווה בכל עת על ידי רכב אחד לפחות שיסע מאחוריו בכביש חד-סטרי ומלפניו בכביש דו-סיטרי;         (3)   עלה רוחב המטען על 3.40 מטר - לא יובילו אדם ברכב אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.     (ד)   על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג מטען שהוא יחידה אחת שאינה ניתנת לחלוקה או שהוא מכולה המשמשת להובלה ימית והוא חורג בגובה, כמפורט להלן:         (1)   עד 4.80 מטר - בכפוף להוראות התמרורים ולמעט בדרכים ובקטעי דרכים שהודיע עליהם המפקח על התעבורה ברשומות;         (2)   עלה גובה המטען על 4.80 מטר - לא יובילו אדם ברכב אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר; בתקנת משנה זו, "גובה מטען" - גובה הנמדד מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען או של הרכב.     (ד1)   על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להוביל ברכב שלהלן מטען חורג בגובה כמפורט להלן, ובלבד שרשות הרישוי נתנה היתר לכך, וההיתר נרשם ברישיון הרכב:         (1)    ברכב מסחרי מסוג N3, בעל שני משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה והמשמש להובלת רכב - מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.40 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור ובכפוף לבדיקת יציבות כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד;         (2)    ברכב מחובר, או ברכב מורכב מסוג N 3 שמחובר לו גרור מסוג O4, בעל שלושה משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה, שמשקלו הכולל המותר 36,000 ק"ג ויותר והמשמש להובלת רכב - מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.80 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור וכן נתקיימו תנאים אלה:           (א)   ברכב שטרם ניתן לגביו רישיון רכב -             (1)    והוא מסוג N3 - הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בתקנה 324;             (2)    והוא מסוג O4 - הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד, וכן הוא עמד במבחן יציבות כמפורט באותו נוהל;           (ב)   ברכב שניתן עליו רישיון רכב - ניתן לגביו אישור מאת מעבדה מוסמכת לבדיקת חלוקת עומסים ולחישוב תאורטי של יציבותו, כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד.     (ד2)   על אף האמור בתקנת משנה (ד1), רכב שניתן לגביו היתר לפי אותה תקנת משנה -         (1)   לא יוביל בו אדם מטען זולת רכב;         (2)   לא ינהג בו אדם אלא במסלול נסיעה שאישר מראש ובכתב המפקח הארצי על התעבורה, וכן יחזיק ברכב בעת הנהיגה בו את האישור המקורי של מסלול הנסיעה או צילום ממנו המאושר כנאמן למקור בידי קצין בטיחות, ויציגו לשוטר על פי דרישתו.     (ה)   על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי מטען שאורכו עולה על אורך הרכב כמפורט להלן:         (1)   המטען אינו חורג יותר משליש אורכו של משטח ההטענה ובלבד שהמטען מהווה יחידת אורך אחת וחלוקת העומס על הסרנים תהיה לפי תקנות אלה, בכפוף לאמור בתקנת משנה (א)(1)(ב);         (2)   ברכב שאורכו יחד עם המטען החורג עד 20 מטרים - כאמור בפסקה (1) ובתנאי שהרכב יסומן בשלטים לפני הרכב ומאחוריו ובהם המלים "זהירות מטען ארוך", והותקנו ברכב מחזירורים כאמור בתקנה 345(ג) שיותקנו בקצוות המטען מאחור, אם המטען חורג מאחורי הרכב ומלפנים אם המטען חורג מלפני הרכב; עלה אורך המטען החורג על מטר אחד יותקנו שני מחזירורים כאמור;         (3)   עלה אורכו של הרכב יחד עם המטען החורג על 20 מטרים לא יוביל בן אדם את המטען החורג אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.     (ו)   נדרש רכב ליווי לפי הוראות תקנה זו, יותקן בו שלט מלפניו ומאחוריו ובו המלים, "זהירות - מטען חורג" והנוהג ברכב הליווי יסע במרחק המאפשר לו קשר עין עם הרכב המוביל את המטען החורג.     (ז)   בתקנה זו -       "תאורה היקפית" - מערכת תאורה על ידי פנסים מסביב למטען החורג שיהיו מחוברים זה לזה במרחק שלא יעלה על 100 ס"מ ואורם צהוב ושייראו במזג אויר נאה למרחק של 150 מטרים לפחות;       "קצין משטרה" - ראש לשכת התנועה או מי שהוא הסמיכו וכן קצין משטרה צבאית ראשי או מי שהוא הסמיכו לגבי רכב של צבא-ההגנה לישראל;       "שלט" - שלט מהסוג האמור בחלק ג´ בתוספת השניה. לת מכולות [תיקונים: התשל"ו (מס´ 3), התשל"ז (מס´ 6), התשנ"א]     85א.    (א)    לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה ( Container ) ברכב אלא אם מותקנים ברכב התקני חיבור סובב ( Twist Locks) לפי הוראות תקנה זו.     (ב)   לא יותקנו התקני חיבור סובב למכולה ברכב אלא אם כן הם מהסוג האמור בחלק ג´ בתוספת השניה.     (ג)   לא יותקנו התקני חיבור סובב אלא ברכב מסחרי, למעט גרור או נתמך, שמשקלו הכולל המותר אינו פחות מ-16,000 ק"ג, אולם מותר להתקין התקני חיבור סובב בגרור שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק"ג לפחות.     (ד)   על אף האמור בתקנת משנה (ג) מותר להתקין -         (1)   בנתמך בעל סרן אחד לפחות התקני חיבור סובב למכולה שאורכה 6.10 מטר (20 רגל), ובלבד שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק"ג לפחות;         (2)   בנתמך בעל 2 סרנים או יותר התקני חיבור סובב למכולה בכל הגדלים, ובלבד שמשקלו הכולל המותר 29,000 ק"ג לפחות.     (ה)   מספר התקני חיבור סובב ודרך התקנתם ברכב יהיו כלהלן:         (1)   4 התקני חיבור סובב שיותקנו בארבע פינות המסגרת או המשטח של הרכב ושיוצמדו למכולה ברכב המותאם להובלת מכולה אחת;         (2)   8 התקני חיבור סובב שיותקנו במסגרת או במשטח הרכב שארבעה מהם יוצמדו לכל מכולה ברכב המותאם להובלת שתי מכולות.     (ו)   לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה ברכב אלא אם נתקיימו כל אלה:         (1)   הרכב אושר ברשיונו להוביל מכולות ובהתאם לתנאי האישור;         (2)   המכולה לא תבלוט מן החלק האחורי של הרכב;         (3)   לא יהיו בארגז הרכב דפנות או דלתות בשעת הובלת המכולות, אולם מותר להוביל מכולה אשר אחת משתי הדפנות - הקדמית או האחורית - של הרכב סגורה, ובלבד שמשטח הרכב ארוך מהמכולה המובלת ברכב;         (4)   בשעת הובלת המכולה יהיו התקני החיבור הסובב צמודים למכולה ונעולים כך שימנעו הזזתה או הישמטותה בכל תנאי הדרך והנסיעה בה.     (ז)   לא יינתן אישור להובלת מכולה שאורכה עולה על 6.10 מטר אלא בנתמך.     (ח)   לא יינתן אישור לרכב להובלת מכולה אלא אם אישרה רשות הרישוי את התקנת התקני חיבור סובב בו ובכפוף לתנאי האישור.     (ט)   בתקנה זו, "מכולה" - מכל או ארגז משלוח או כל אמצעי דומה, למעט רכב או חמרי אריזה, שנתקיימו בו כל אלה:         (1)   הוא בעל אופי של קבע ומתוכנן במיוחד להקל על הובלת טובין באמצעי תובלה אחר או יותר ללא צורך בשטעון נוסף;         (2)   מצוייד במתקנים המאפשרים העברה נוחה מאמצעי תובלה אחד למשנהו ולהצמדתו לרכב על-ידי התקני חיבור סובב;         (3)   רחבו אינו עולה על 250 ס"מ. הובלת ארגז מתחלף (תיקון התשמ"ו)     85ב.    (א)   בתקנה זו -       "ארגז מתחלף" - מכל או ארגז או אמצעי אחר להובלת טובין המתוכנן לטעינה ופריקה על ידי מגבה נוע ומצויד באמצעי ריתום מתאימים שקבע יצרן מגבה הנוע או שאישרה מעבדה מוסמכת;       "מגבה נוע" - מיתקן המחובר לרכב דרך קבע והמיועד להטעין או לפרוק ארגז מתחלף מהסוג המותאם לו.     (ב)   לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ארגז מתחלף אלא אם כן מותקן ברכב מגבה נוע מסוג שאישרה רשות הרישוי והרכב מצויד באמצעי ריתום המותאמים לארגז המתחלף וברשיון הרכב אושרה הובלת ארגז מתחלף בלבד. הובלת מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד [תיקון התשנ"ב (מס´ 9)]     85ג.   לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד, אלא אם כן הופרד תא המטען מהמושבים במחיצה מתאימה להגנת מושבי הנהג והנוסעים או ננקט כל אמצעי אחר להגנת הנוסעים. הובלת חומר נשפך [תיקון התשמ"ב (מס´ 4)]     86.   לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ברכב -         (1)   מטען אשר ממנו מתאבך אבק או נשפך חומר כלשהו;         (2)   פחם ואפר יבש, אלא ברכב שיועד לכך וכשהמטען מכוסה באופן שימנע התאבכות אבק או שפיכת כל חומר ממנו;         (3)   אפר מרחף או מלט, אלא ברכב שיועד לכך ואשר רשות הרישוי אישרה אותו. הובלת חומר מסוכן (תיקון התשמ"ז)     87.    (א)   לא יוביל אדם שאינו משרד הובלה ולא ירשה לאחר להוביל ברכב חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו כל אלה:         (1)   כמות החומר המסוכן המובל אינה עולה על המפורט בחלק ב´ בתוספת הראשונה;         (2)   החומר המסוכן על פי המראה החיצוני של האריזה ארוז ומסומן בהתאם להוראות התקנות הבינלאומיות.     (ב)   לא יוביל משרד הובלה חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו בו הוראות הפרק הרביעי.     (ג)   בתקנת זו, "משרד הובלה", "חומר מסוכן", "התקנות הבינלאומיות", "התוספת הראשונה", "התוספת השניה" ו"הפרק הרביעי" - כמשמעותם בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל"ט-1978. סימון קצה של מטען חורג [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"א (מס´ 2), התשמ"ח, התשנ"א]     88.    (א)   היה מטען חורג מחוץ לחלק הקדמי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.     (ב)   היה מטען חורג מחוץ לחלק האחורי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.     (ג)   המשולשים האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ב) יהיו כאמור בחלק ג´ בתוספת השניה ויוחזקו תמיד במצב נקי.     (ד)   הוראות תקנה זו יחולו בין אם הרכב נמצא בתנועה ובין אם הוא עוצר, עומד או חונה. סמכויות שוטרים [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התש"ם (מס´ 3), התשנ"ד (מס´ 7)]     89.    (א)   מצא שוטר רכב מוביל מטען שלא בהתאם להוראות סימן זה, רשאי הוא להורות את הנוהג בו להפסיק את הנסיעה עד שיפורק אותו חלק מהמטען המובל שלא בהתאם להוראות האמורות, או עד שהמטען יסודר בהתאם להן; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו של נוהג הרכב לפי כל חיקוק.     (ב)   נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאי שוטר להורות לנוהג רכב כאמור להביא את הרכב למקום קרוב ככל האפשר ובמועד שהורה לצורך שקילתו ולקבל תעודה על שקילת הרכב ורשאי השוטר להורות לנוהג רכב כאמור להילוות אליו לאותו מקום לצורך שקילת הרכב וקבלת תעודת השקילה.     (ג)   נמצא לאחר השקילה כאמור בתקנת משנה (ב) כי המשקל חורג מהוראות תקנות אלה - ישולמו הוצאות השקילה על ידי נוהג הרכב.     (ד)   נוהג רכב כאמור בתקנה זו המציג שטר מטען כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל"ט-1978, יהיה שטר המטען ראיה לכאורה למשקל המטען המובל ברכב. סימן י"ב: גרירה גרירת רכב מנועי [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), (מס´ 10), התשמ"ז, התשנ"א]     90.    (א)   רכב מנועי (להלן בתקנה זו - רכב) הנגרר על ידי רכב אחר, מחמת שיצא מכלל פעולה או מסיבה אחרת, יחובר אל הרכב הגורר במוט חיבור מתאים וחזק במידה מספקת באופן שהמרחק בין שני כלי הרכב לא יעלה על 2.5 מטר; אמצעי החיבור יסומנו בסימן צבעוני בולט לעין, ויוארו בזמן התאורה.     (ב)   על הרכב הנגרר יותקן מאחור שלט כמפורט בחלק ג´ בתוספת השניה בצורה הנראית לעין, ובזמן תאורה יותקן בקצה השמאלי של הרכב הנגרר אור אדום ואור שיאיר את לוחיות הזיהוי.     (ג)   על הרכב הגורר יותקן מלפנים שלט כמפורט בחלק ג´ בתוספת השניה בצורה הנראית לעין.     (ד)   לא יגרור אדם רכב אלא אם גלגלי הסרן הקדמי או הסרן האחורי שלו מורמים, פרט אם הרכב הנגרר נהוג על ידי אדם בעל רשיון נהיגה לגבי סוג הרכב הנגרר.     (ה)   הוראות תקנת-משנה (ד) לא יחולו כאשר הרכב נגרר באמצעות מיתקן אשר מפעיל את היגוי הרכב הנגרר ואושר על ידי רשות הרישוי.     (ו)   לא יגרור אדם רכב על ידי רכב אחר אלא אם הדבר ניתן להיעשות בבטחה.     (ז)   ברכב נגרר לא יימצאו אנשים פרט לנוהג כאמור בתקנת-משנה (ד). סייגים לגרירה [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשמ"ג, התשמ"ז, התשס"א (מס´ 6), התשס"ה (מס´ 9)]     91.    (א)   לא יגרור אדם מכונה נגררת הפטורה מרישום ורישוי אלא בטרקטור או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 2,200 ק"ג או לפי היתר מאת רשות הרישוי.     (ב)   לא יגרור אדם גרור או נתמך אלא לפי תנאי הגרירה שנקבעו ברשיון הרכב של הגורר, הגרור או הנתמך על ידי רשות הרישוי.     (ב1)   לא יגרור אדם ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ-2,200 ק"ג גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 750 ק"ג.     (ג)   לא יגרור אדם רכב מנועי ברכב פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ-2,200 ק"ג או במונית אלא לפי היתר מרשות הרישוי.     (ד)   לא יגרור אדם רכב ברכב בעל שלושה גלגלים או פחות.     (ה)   לא יגרור אדם רכב באמצעות מכונה ניידת אלא אם כן הרכב הנגרר הוא ציוד לביצוע עבודה שהמכונה הניידת, על פי קביעת יצרנה, מיועדת לבצע.     (ו)   לא יגרור אדם יותר מרכב אחד אלא לפי היתר רשות הרישוי.     (ז)   לא יגרור אדם ברכב גרור, אלא אם כן מותקנים ברכב ובגרור מיתקני ריתום וגרירה תקינים מסוג כמפורט בפרט 27 בחלק ג´ בתוספת השניה או למפרט שאישר מנהל אגף הרכב. גרירת גרור ונתמך [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ג]     92.    (א)   על גרירת גרור או נתמך יחולו הוראות תקנות 300 ו-371 עד 379.     (ב)   לא ינהג אדם בגרור או בתומך אם אין מגע מספיק בין גלגל מגלגלי הגרור או הנתמך לבין פני הדרך בגלל צורך חיבורם או הטענתם.     (ג)   לא יגרור אדם יותר מגרור אחד, אלא לפי היתר מאת רשות הרישוי.     (ד)   לא יגרור אדם גרור חקלאי הפטור מחובת רישום ורשיון לפי תקנה 279, אלא בטרקטור; רשות הרישוי רשאית לתת היתר לגרירת גרור חקלאי ברכב שאינו טרקטור; אם גרור כאמור נרשם וניתן עליו רשיון לפי הוראות הפקודה יחולו עליו הוראות תקנות 300 ו-371 עד 379 לפי הענין. סימן י"ג: רכב בטחון חובת עוברי דרך לגבי רכב בטחון [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     93.    (א)   היה רכב הבטחון מתקרב, ינהגו עוברי הדרך שבה הוא עובר או עומד לעבור לפי הוראות אלה:         (1)   נוהגי רכב ומוליכי בעלי-חיים - יתנו זכות קדימה לרכב הבטחון ויטו מיד את כלי רכבם או את בעל החיים למקום קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית ורחוק מצומת ויעצרו שם עד שרכב הבטחון יעבור;         (2)   הולכי רגל הנמצאים בכביש - יפנו אותו מיד עד שיעבור רכב הבטחון.     (ב)   לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב בטחון אלא בריווח של לפחות מאה מטר ממנו; אין הוראה זו חלה על נוהג רכב בטחון אחר או רכב הקשור באותה שעה בתפקידי רכב הבטחון. הוראות מיוחדות לנוהג ברכב בטחון [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     94.   נוהג רכב בטחון רשאי בשעת מילוי תפקידו -         (1)   לחנות או לעמוד, שלא בהתאם להוראות שניתנו על פי דין;         (2)   לעבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה בלי להיעצר, ובלבד שהאיט את מהלכו במידה שהבטיחות מחייבת זאת;         (3)   לעבור על המהירות המותרת;         (4)   לעבור על ההוראות המגבילות את כיווני הנסיעה ואת הפניות לכיוונים מסויימים; אולם לא יעשה כן אלא במידה הדרושה למילוי התפקיד המוטל עליו, ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש. הפצת אור והשמעת קול [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשנ"ו (מס´ 6), התשנ"ט (מס´ 6), התשס"ח (מס´ 8)]     95.   נוהג אמבולנס של מגן דוד אדום, רכב משטרה, רכב צה"ל, רכב כיבוי אש, רכב שיטור משולב או רכב אחר שאושר על-ידי רשות הרישוי כרכב בטחון או כל הנוסע בו לא יפיץ אור מהבהב אדום, כחול, כחול-צהוב או כחול-אדום ולא ישמיע אות אזעקה בסירנה, אלא אם הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו, ובשעת מילוי תפקידו. [תיקון התשנ"א (מס´ 8)] סימן י"ג1: רכב תפעולי הגדרות [תיקונים: התשנ"א (מס´ 8), התשנ"ד (מס´ 6)]     95א.   בסימן זה -       "איזור רכב תפעולי" - איזור שבו מופעל רכב תפעולי ואשר בכניסה אליו וביציאה ממנו הוצב, באישורה של רשות התימרור המקומית, תמרור א-43 האחד מציין כניסה לאיזור רכב תפעולי והאחר מציין את היציאה ממנו;       "מפקח על רכב תפעולי" - מי שרשות הרישוי מינתה, בכתב, להיות מפקח על רכב תפעולי;       "רכב תפעולי" - רכב כמשמעותו בפקודה למעט רכב פרטי ורכב ציבורי, בין אם מותקן עליו ציוד דרך קבע ובין אם לאו, בין אם הוא מוביל מטען ובין אם הוא מסיע נוסעים, אשר ניתן היתר להפעלתו, לפי סימן זה, באיזור רכב תפעולי. פטור מחובת רישום ורישוי [תיקון התשנ"א (מס´ 8)]     95ב.   רכב תפעולי פטור מחובת רישום ורישוי על פי הפקודה. היתר לרכב תפעולי [תיקון התשנ"א (מס´ 8)]     95ג.    (א)   המפקח על רכב תפעולי רשאי לתת היתר להפעלת רכב תפעולי שתוקפו לא יעלה על שנה אחת ובתנאי שהרכב התפעולי נבדק על ידו ונמצא כשיר לתנועה או להפעלה.     (ב)   המפקח על רכב תפעולי רשאי לבטל, לשנות או להתלות כל היתר שנתן לפי סימן זה לפני תום תוקפו אם נתברר לו שבעליו, מחזיקו, מפעילו, או נהגו של הרכב התפעולי לא ציית להוראותיו. נהיגת רכב תפעולי [תיקונים: התשנ"א (מס´ 8), התשנ"ב (מס´ 3)]     95ד.   לא ינהג אדם רכב תפעולי, לא ישתמש בו ולא יפעיל אותו אלא באיזור רכב תפעולי ובלבד שנתקיימו כל אלה:         (1)   ניתן לגבי הרכב התפעולי, לפי סוגו, היתר להפעלתו מאת המפקח על רכב תפעולי ובהתאם לתנאים שבהיתר;         (2)   בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל על ידו או היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח על רכב תפעולי;         (3)   לגבי הרכב התפעולי ניתנה תעודת ביטוח בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. סמכויות המפקח על רכב תפעולי ותפקידיו [תיקונים: התשנ"א (מס´ 8), התשנ"ב (מס´ 3)]     95ה.    (א)   המפקח על רכב תפעולי יקבע לגבי הרכב התפעולי את כל אלה:         (1)   משקלו הכולל המותר של הרכב התפעולי;         (2)   ייעודו של הרכב התפעולי, לרבות גרירת גרורים והסעת נוסעים;         (3)   מספר הגרורים שיוכל לגרור ויחס משקל כולל מותר שבין הגורר לבין הגרורים;         (4)   מספר הנוסעים שיוסעו והתנאים להסעתם;         (5)   מספר זיהוי על הרכב התפעולי ואופן רישומו על הרכב;         (6)   אופן רישומם של המשקל הכולל של הרכב ושל המשקל המרבי הכולל שהוא רשאי לגרור;         (7)   אמצעי הבטיחות ככל שימצא לנכון, כגון שרשרות בטחון, נעלי בטחון, מחזירי אור, תאורה וכיוצא באלה שיש להתקינם ברכב התפעולי;         (8)   מהירות הנסיעה המרבית של הרכב התפעולי, לסוגיו ולתכונותיו, בהתאם לתנאי השטח, שעות ההפעלה, תנאי התאורה, עומס התנועה והולכי הרגל שבאיזור רכב תפעולי;         (9)   מסלולי נסיעה ותמרורים להבטחת התנועה באיזור רכב תפעולי ככל שיראה לנחוץ;     (ב)   המפקח על רכב תפעולי רשאי להוסיף על הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) אם לפי שיקול דעתו נחוץ הדבר לבטיחות התנועה באזור הרכב התפעולי או להורות על הפסקת השימוש בו.     (ג)   המפקח על רכב תפעולי ינהל כרטיס מעקב לכל רכב תפעולי שהוא נתן לגביו היתר, ובו יצוינו פרטי הרכב, לרבות הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), לפי הענין, וכן התאריכים שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב, תיקונים בו וכל פרט אחר שיראה לנכון (להלן בסימן זה - כרטיס המעקב); כרטיס המעקב יוצג בידי המפקח על הרכב התפעולי לפי דרישת רשות הרישוי. חובת ציות להוראות [תיקון התשנ"א (מס´ 8)]     95ו.   בעלו, מחזיקו, מפעילו ונהגו של רכב תפעולי יקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי. פטור [תיקון התשנ"א (מס´ 8)]     95ז.   הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על רכב תפעולי ועל נהגו או מפעילו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה ולמניעת כל סיכון או פגיעה כפי שקבע המפקח על רכב תפעולי: 9(א), 21(ב)(1) ו-(3), 40(א), 43, 44, 45(2), 47 - לגבי     עקיפת רכב תפעולי אחר, 48(ב) ו-58(א) ובלבד שהנהג או המפעיל נקט כל אמצעי הזהירות כדי להודיע לעובר דרך אחר על כוונותיו, 70, 71(1), 72(3), (8) ו-(10), 74(ב), 75, 85, 85א, 88, 90(א) ו-(ד), 91(ה) ו-(ו), 92(ג), 97, 101, 104, 105, ו-106. סימן י"ד: אורות חובת החזקת מערכת האורות במצב תקין [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     96.   לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה. הארת רכב מנועי [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשנ"ב, התשנ"ג, התשנ"ג (מס´ 3), התשנ"ד, התשנ"ו (מס´ 6), התש"ס (מס´ 4), התשס"ה (מס´ 9)]     97.    (א)   לא ינהג אדם רכב מנועי בזמן תאורה אלא כשפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים ולוחית הזיהוי האחורית מוארת.     (ב)   לא ינהג אדם אופנוע בדרך אלא כשמאירים בו פנסי החזית או הפנסים המיועדים בלבדית לנסיעה ביום.     (ג)   לא ינהג אדם מונית, אוטובוס או רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק"ג, בכל דרך וברכב מנועי אחר, למעט אופנוע, בדרך שאינה דרך עירונית, בתקופה שמיום 1 בנובמבר ועד 31 במרס בכל שנה, אלא כשמאירים בו פנסי החזית והפנסים האחוריים.     (ד)   לא ינהג אדם רכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר אלא אם מאירים בו, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), גם פנסי רוחב.     (ה)   לא ינהג אדם ברכב מנועי במנהרה שבכניסה אליה הוצב תמרור א-43 שעליו כתוב "מנהרה הדלק אורות" אלא כשמאירים פנסי החזית והפנסים האחוריים. הארה בדרך עירונית [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשס"ח (מס´ 5)]     98.   בדרך עירונית לא ידליק הנוהג את האור הגבוה שבפנסי החזית, אלא אם אין הדרך מוארת כראוי. עמעום [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ז (מס´ 6), התשמ"ח, התשס"ח (מס´ 5)]     99.    (א)   הנוהג ברכב מנועי שפנסיו מאירים באור גבוה, יעמעם אורותיו בכל אחד מאלה:         (1)   הוא נוסע לקראת רכב אחר באותה דרך עד שיעבור אותו רכב אחר, או כשהוא נוסע לקראת רכב אחר הנמצא בדרך סמוכה ועלולה לסנוור נוהג רכב אחר;         (2)   הוא עוצר;         (3)   הוא נוסע מאחרי רכב אחר ואלומת האור הגבוה שלו מאירה את חלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו. אולם מותר לאותת קצרות על-ידי הבהוב האור הגבוה כדי להזהיר את נוהג הרכב שלפניו כי בכוונתו לעקפו או לעבור על פניו, ובלבד שלא יאותת כאמור, אם הוא עלול לסנוור נוהג רכב הבא לקראתו.     (ב)   בשעת העמעום יהיה האור הנמוך כאמור בתקנה 334(ג). הארת רכב עומד [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     100.    (א)   לא יעמיד אדם בזמן התאורה רכב בחלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב ולא ישאיר שם רכב עומד, ומי שהשליטה על הרכב בידו לא יניח שהרכב יעמוד או יישאר כאמור אלא אם -         (1)   ברכב מנועי שרחבו עולה על מטר אחד ובאופנוע עם רכב צדי - מאירים פנסי החניה ופנס אחורי או מאירים בו פנסי הרוחב או פנס צידי המותקן על דופן הרכב שלצד הכביש, המראה אור לבן מלפנים ואור אדום מאחור;         (2)   ברכב שרחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר - מאירים בו פנסי הרוחב וכן הפנס האחורי;         (3)   ברכב אחר - פנס המפיץ אור לבן או צהוב דולק בו מלפנים ומחזירור אדום קבוע בו מאחור.     (ב)   הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכב -         (1)   העומד בדרך שמצב התאורה בה מאפשר הבחנה ברכב ממרחק סביר על-ידי עוברי דרך;         (2)   שמערכת אורותיו אינה במצב תקין, ובלבד שיתקיימו לגביו הוראות תקנה 70(א). פנס אזהרה [תיקונים: התשנ"א, התשס"א (מס´ 6)]     101.   לא ינהג אדם רכב מכל סוג שהוא שאורכו הכולל, עם מטען או בלעדיו, עולה על 20 מטרים או רוחבו עולה על 3 מטרים או רכב ליווי כמשמעותו בתקנה 85(ו), אלא אם כן מותקן על גג תא הנהג פנס כאמור בחלק ג´ בתוספת השניה, המפיץ אור צהוב מהבהב הנראה לעוברי הדרך מכל הכיוונים. אורות גרור ונתמך [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     102.   הוראות סימן זה יחולו גם על גרור ונתמך שאינם מחוברים לגורר או לתומך; נתמך המחובר לתומך יראוהו כחלק בלתי נפרד מהתומך. אורות רכב צידי [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     103.   לא ינהג אדם בזמן תאורה אופנוע עם רכב צדי אלא אם מאיר בו בנוסף לפנס החניה גם פנס הרכב הצדי. רכב המיועד להובלת מטענים ארוכים [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     104.   לא ינהג אדם בזמן תאורה רכב מנועי שמחובר אליו גרור או נתמך המיועדים להובלת מטענים ארוכים והבנויים ללא רצפה ודפנות, ושרחבו הכולל עולה על 120 ס"מ, אלא אם מאירים עליו פנסים המותקנים על שרשרות או על כבלים כאמור בתקנה 369. אורות מכונות ניידות ומכונות נגררות [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     105.   בכפוף לאמור בתקנה 97 לא יסיע אדם בזמן התאורה מכונה ניידת ולא יגרור מכונה נגררת, אלא אם קבועים בהן מאחוריהן מצד שמאל מחזירור בצבע אדום או פנס המפיץ אור אדום הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר, וכן טבלה כאמור בתקנה 383ז(ב). אורות רכב מסוג אחר [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     106.   לא יסיע אדם בזמן התאורה רכב מסוג שלא פורש בסימן זה, אלא אם מאיר בו פנס המפיץ אור לבן או צהוב, הקבוע בצדו השמאלי במקום הנראה לעין מלפנים ומאחור, וכן קבוע מאחוריו בצדו השמאלי מחזירור בצבע אדום. זרקור, פנס ערפל ופנס לנסיעה אחורנית [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ג, התשנ"א (מס´ 13)]     107.    (א)   לא ישתמש אדם בזרקור בדרך אלא לשם תיקון הרכב או חיפוש מקום.     (ב)   תקנת-משנה (א) לא תחול על המשתמש בזרקור ברכב בטחון או ברכב צה"ל, בתפקיד צבאי.     (ג)   לא ישתמש אדם בזרקור אלא כשהרכב אינו נע ואורו אינו מופנה לאורך הדרך או אל מול פני רכב אחר.     (ד)   הותקנו ברכב פנסי ערפל כאמור בתקנות 347 ו-347א מותר להפעילם רק במקרה של ערפל או כשיורד גשם שוטף או שלג.     (ה)   לא ישתמש אדם בפנס לנסיעה אחורנית, אלא בשעת נסיעה אחורנית. פרק שלישי: הולכי רגל, אופנוע, אופניים ובעלי-חיים   סימן א´: הולכי רגל סייג בהליכה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     108.    (א)   לא ילך אדם בכביש ולא יסיע בו עגלת ילדים או עגלת חולים או כיסא חולים, אלא אם אין בצד הכביש מדרכה או שוליים תקינים או שביל שהוקצה להולכי רגל.     (ב)   הוראות תקנת-משנה (א) לא יחולו על אדם החוצה כביש. הליכה בכביש [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     109.    (א)   ההולך בכביש, ילך סמוך לשפתו, מצדו השמאלי כשפניו אל התנועה הבאה לקראתו.     (ב)   כאשר קבוצת אנשים צועדת בזמן תאורה בכביש בלתי מואר חייבים הצועד ראשון והצועד האחרון בקבוצה לצד התנועה לשאת אור נייד או מחזיר אור הנראה לנהגי כלי רכב ממרחק סביר; האחריות לקיום הוראה זו מוטלת הן על מי שארגן את צעידת הקבוצה והן על האחראי עליה בצעידתה. חציית כביש [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     110.    (א)   לא יחצה אדם כביש אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות.     (ב)   אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם.     (ג)   אם אין בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר כאמור אך יש בקרבת מקום צומת, יחצה הולך רגל את הכביש בקרבת צומת.     (ד)   בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר בין קצות הכביש ולא יתעכב בכביש שלא לצורך. ירידה ממדרכה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     111.   לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת, בשעה שרכב מתקרב אליו ממרחק שאין סיפק בידי נוהג הרכב לעצור את הרכב כדי למנוע תאונה. שהיה בכביש [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     112.   לא יעמוד אדם בכביש בין כדי לעצור רכב לשם נסיעה ובין לכל מטרה אחרת, אלא בתוקף תפקיד רשמי. מעקה בטיחות [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשס"ה (מס´ 9)]     113.    (א)   הולך רגל לא יחצה כביש במקום שבו מותקן מעקה בטיחות להולכי רגל בצד הכביש או גדר בשטח ההפרדה שבדרך או כאשר בשטח ההפרדה גדלה צמחיה, וזאת אף אם אין המעקה, הגדר או הצמחיה מונעים את המעבר.     (ב)   לא יימצא הולך רגל בכביש בקטע שבו מוצב מעקה בטיחות להולכי רגל. הפרעה במדרכה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     114.   לא יגרום אדם הפרעה לתנועת עוברי דרך במדרכה. תחולה [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), (מס´ 10), התשמ"ח]     115.    (א)   הוראות תקנות 109, 110 ו-114 לא יחולו על אדם המשתתף בהלוויה או בתהלוכה שנערכה כדין.     (ב)   הוראות תקנות 108(א), 109, 110(ב), (ג) ו-(ד), 112, 150 ו-152 לא יחולו על אדם הנמצא ברחוב משולב. עיוורים [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     116.   לא ילך עיוור בכביש אלא אם הוא מלווה על ידי אדם מבוגר שאינו עיוור או כלב מאולף, או אם הוא מחזיק מקל לבן או נושא באופן בולט סימן שנקבע לכך על ידי המפקח על התעבורה. חציה במפגש מסילת ברזל [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     117.    (א)   לא יחצה אדם מסילת ברזל במפגש אלא לאחר שבדק שאין רכבת מתקרבת ונוכח שאפשר לחצות את המסילה בבטיחות.     (ב)   בנסיבות האמורות בתקנה 56(א) לא יחצה אדם מסילת ברזל ולא יתקדם מעבר למחסום או לגדר שליד המסילה ובאין גדר או מחסום - לא יותר מאשר ששה מטרים לפני פס המסילה הקרוב.     (ג)   לא יעבור אדם דרך מחסום של מפגש, מסביב לו, מעליו או מתחתיו בשעה שהוא סגור או תוך כדי סגירתו. איסור הליכה במנהרה [תיקון התשס"ח (מס´ 3)]     117א.   לא ילך אדם במנהרה, לא יסיע בה עגלת יד, עגלת ילדים, עגלת חולים או כיסא חולים ולא יחצה את הכביש העובר בה. [תיקונים: התשנ"א, התשס"א (מס´ 6)] (תיקון התשנ"א)     118.   (בוטלה). נסיעה באופנוע [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ג, התשל"ה (מס´ 2), התשל"ט, התש"ם (מס´ 3), (מס´ 7), התשמ"א (מס´ 4), התשנ"א, התשנ"ט (מס´ 8), התשס"א (מס´ 6), התשס"ה (מס´ 4), התשס"ו (מס´ 7)]     119.    (א)   לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע אלא כשהוא יושב על מושב הקבוע באופנוע והמיועד לנוהג בו.     (ב)   לא ינהג ולא ירכב אדם על אופנוע או תלת-אופנוע אלא כשרגליו נמצאות משני צדי האופנוע, או במקום המיועד לכך.     (ב1)   לא ירכב אדם על אופנוע אלא אם כן רגליו מונחות על תומכי הרגליים המיועדים לנוסע באופנוע, ולא ירשה נוהג האופנוע לאחר לרכב עליו, אלא אם כן רגליו מונחות כאמור.     (ג)   לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע, לא ירכב עליו ולא ירשה לאחר לרכב עליו אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן מסוג כאמור בחלק ג´ בתוספת השניה והיא קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.     (ד)   הוראות תקנת משנה (ג) לא יחולו על נוהג רכב מסוג שרשות הרישוי, מטעמי בטיחות, פטרה את הנוהג בו מן החובה לחבוש קסדה בהתקיים התנאים שקבעה בפטור; הרשות תציין את דבר הפטור ברישיון הרכב. הרכבת אנשים על אופנוע [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשנ"א (מס´ 5), התשס"א (מס´ 4), התשס"ז (מס´ 4)]     120.    (א)   נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר אלא על גבי המושב המיועד לכך והקבוע מאחורי הנוהג כשרגליו של האדם האחר נמצאות משני צדי האופנוע, או כשהוא יושב במושב הקבוע שברכב הצדי.     (ב)   נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא אם האופנוע עשוי לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליו, ולא ירכב אדם על אופנוע נהוג בידי אחר אלא אם הוא עשוי כאמור.     (ג)   בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 176 או 177, לא ירכיב על אופנוע או תלת אופנוע כמתואר בתקנות האמורות אדם אחר, אלא אם כן מלאו לבעל רישיון הנהיגה האמור שמונה עשרה שנים או אם הוא בעל רישיון נהיגה כאמור חודשיים לפחות, לפי המאוחר. הובלת חפצים [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), (מס´ 10)]     121.   לא יוביל רוכב על אופנוע חבילה, צרור או חפץ המונעים ממנו, או העלולים למנוע ממנו, שליטה מלאה על רכבו או שהם -         (1)   עולים בארכם על 70 ס"מ;         (2)   חורגים מחוץ לחלק הקדמי ביותר או לחלק האחורי ביותר של האופנוע. נסיעה בצד רכב אחר [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     122.   הרוכב על אופנוע או תלת-אופנוע לא יסע בצדו של רכב אחר, לרבות אופניים או אופנוע, אלא כדי לעקפו או לעבור על פניו כדין. סימן ג´: אופניים ותלת-אופן רכיבה על אופניים [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     123.    (א)   לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם במצב תקין וראויים לשימוש.     (ב)   לא ירכב אדם על אופניים אלא על גבי המושב הקבוע המחובר אליהם. הרכבת אנשים על אופניים [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     124.    (א)   הרוכב על אופניים לא ירכיב אדם, אלא אם הם עשויים לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליהם, ולא ירכב אדם על אופניים נהוגים בידי אחר אלא אם הם עשויים כאמור.     (ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להרכיב ילד שטרם מלאו לו 8 שנים על אופניים המצויידים במושב נפרד המבטיח את שלום הילד המורכב עליהם.     (ג)   מי שטרם מלאו לו 14 שנה לא ירכיב אדם אחר על אופניים. הובלת חפצים ונסיעה בצד רכב אחר [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     125.   הוראות תקנות 121 ו-122 יחולו גם לגבי הובלה ורכיבה על אופניים. איסור להתחבר אל רכב אחר ואיסור גרירה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     126.    (א)   הרוכב על אופניים לא יאחז ברכב אחר הנע בדרך, ולא יחבר אליו את רכבו באופן אחר.     (ב)   לא יגרור אדם באופניים. ריווח בין אופניים לרכב אחר [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     127.   הרוכב על אופניים ישמור על ריווח בינו ובין רכב הנוסע לפניו, כדי שיספיק להיעצר מיד וללא חשש תאונה במקרה של עצירה או מתן אות על ידי הרכב שלפניו. נסיעה בצד ימין [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     128.   הרוכב על אופניים ירכב קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש וינהג בזהירות ובמיוחד בעברו רכב העומד או בעקפו רכב הנע באותו כיוון. רכיבה על אופניים במקומות מסויימים [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשס"ח (מס´ 3)]     129.    (א)   לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד; אולם מותר להולך רגל להסיע אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.     (ב)   הוקצה בדרך שביל מיוחד לאופניים וסומן בתמרור מתאים לא ירכב רוכב אופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא באותו שביל.     (ג)   לא ירכב אדם על אופניים במנהרה. ציוד אופניים [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התש"ם (מס´ 7), התשמ"ג (מס´ 2), התשנ"א]     130.   לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם מצויידים בכל עת -         (1)   בפעמון;         (2)   במנגנון בלימה יעיל לעצירה;         (3)   במחזיר אור על אחורי האופניים מסוג כאמור בחלק ג´ בתוספת השניה. תקינות הציוד [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     131.   הציור המפורט בתקנה 130 יהיה בכל עת במצב תקין. אורות אופניים [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התש"ם (מס´ 3), (מס´ 7), התשמ"ט (מס´ 6)]     132.   לא ירכב אדם על אופניים בזמן תאורה אלא אם -         (1)   מאיר בהם פנס קבוע מלפנים המפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;         (2)   מאיר בהם פנס קבוע המפיץ אור אדום מאחורי האופניים;         (3)   יש מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים שניתן לגביהם לראשונה רשיון על ירי רשות מקומית אחרי יום כ"ד בטבת התשמ"א (31 בדצמבר 1980). הולך רגל המסיע אופניים [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     133.   לענין חלק זה, הולך רגל המסיע אופניים בדרך, דינו כדין רוכב אופניים, זולת אם מהקשר הדברים משתמע אחרת. סמכות שוטר [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     134.   מצא שוטר אופניים שרוכבים עליהם תוך הפרת הוראות תקנות שהותקנו על פי הפקודה, רשאי הוא להוציא את האוויר ואת השסתומים כדי למנוע המשך רכיבה עליהם תוך הפרת הוראה כאמור. תלת-אופן [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשס"ח (מס´ 3)]     135.   הוראות תקנות 123, 126, 127, 128, 129(א) ו–(ג), 130, 131, 133 ו-134 יחולו גם לגבי תלת-אופן. אורות תלת-אופן [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשנ"א]     136.    (א)   בזמן תאורה לא ירכב אדם על תלת-אופן אלא אם נתקיימו הוראות אלה:         (1)   בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא לפנים -           (א)   מאיר בו פנס קבוע מלפנים ומפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;           (ב)   מאירים בו מלפנים באור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות שני פנסים המסמנים את רחבו;           (ג)   מחזירור, בצבע אדום, קבוע בו על הכנף השמאלית מאחור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות;         (2)   בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא מאחור -           (א)   מאירים בו מלפנים שני פנסים כאמור בפיסקה (1)(ב);           (ב)   שני מחזירורים, בצבע אדום, קבועים בו מאחור על הכנף האחורית וכן על הארגז מצד שמאל, והם נראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות.     (ב)   מחזירור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור בחלק ג´ בתוספת השניה. סימן ד´: בעלי-חיים איסור לעזוב בעלי חיים ללא פיקוח [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     137.    (א)   אדם שבידו ההשגחה על בעל-חיים ימנע אותו מלעלות על דרך או לשוטט או לנוע בה אלא בפיקוחו.     (ב)   לא ישאיר אדם בעל-חיים בדרך ללא השגחה, בין שבעל החיים רתום לרכב ובין שאיננו רתום, אלא לזמן קצר בלבד ולאחר שקשרו אל עצם קבוע באופן שבעל החיים לא יוכל לשוטט בדרך. הולכת בעלי חיים בכביש [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשס"ח (מס´ 3)]     138.    (א)   לא יוליך אדם עדר בדרך אלא אם אין אפשרות להוליכו במקום אחר ובלבד שנקט כל האמצעים כדי למנוע ככל האפשר הפרעת התנועה.     (ב)   המוליך בעל-חיים או הרוכב עליו בכביש לא יוליכו אלא בצדו הימני הקיצוני אם יש לכביש מדרכה, או בשוליים הימניים של הדרך - אם אין מדרכה, ולא יוליך זה בצד זה יותר משני בעלי-חיים, פרט לאמור בתקנת-משנה (א).     (ג)   על אף האמור בתקנת-משנה (ב) מותר לשוטר הרוכב על בעל-חיים לנהוג אותו או להוליכו בצדו השמאלי של הכביש.     (ד)   לא יוליך אדם בעל חיים במנהרה ולא יחצה עמו את הכביש העובר בה. הולכת גמלים [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     139.   לא יוליך אדם בדרך שיירת גמלים אלא כשהם קשורים זה לזה בטור ערפי ובקבוצות של לא יותר מחמישה גמלים. איסור רכיבה והולכת בעל חיים בידי קטין [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     140.   מי שלא מלאו לו 12 שנה לא יוליך בעל-חיים בדרך ולא ירכב עליו, ולא ימסור אדם את ההשגחה על בעל-חיים למי שלא מלאו לו 12 שנה. רכיבה על בעל חיים בהתקרב רכב [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     141.   בהתקרב רכב מנועי אל בעל-חיים, יעשה הרוכב על בעל החיים או המוליך אותו כל אשר לאל ידו כדי לפנות את הדרך לרכב המנועי. סימון בזמן התאורה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     142.    (א)   המוליך בעל-חיים בודד או הרוכב עליו בדרך, ישא בזמן התאורה בצדו השמאלי פנס דולק לבן או צהוב בהיר, הנראה ממרחק סביר לעוברי דרך משני הכיוונים מלפניו ומאחוריו.     (ב)   לא יוליך אדם ולא ירשה לאחר להוליך עדר בדרך בזמן התאורה, אלא אם אדם אחד נושא בראש העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור לבן או צהוב בהיר ואחד נושא בקצה האחורי של העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור אדום והאורות נראים לעוברי דרך ממרחק סביר. סימן ה´: עגלת-יד התחולה על עגלת-יד [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"א (מס´ 2), התשנ"ז (מס´ 6), התשס"ו (מס´ 6)]     143.    (א)   הוראות תקנות 21 עד 23, 25 עד 28, 31, 33 עד 48, 58, 60, 64 עד 89, 144, 145, 153 ו-154 יחולו על אדם המסיע עגלת-יד בדרך כאילו היה נוהג ברכב שאינו רכב מנועי, זולת אם ניתנה לגביו במפורש הוראה אחרת בחלק זה.     (ב)   לא יעמיד אדם עגלת-יד במקום שאסור לכלי רכב לעצור, לעמוד או לחנות בו לפי פקודת התעבורה או תקנות, חוקי-עזר או הוראות שניתנו על פיה.     (ג)   לא יסיע אדם בעגלת-יד אדם אחר.     (ד)   המסיע עגלת-יד בדרך יציית להוראות התמרורים כאילו היה נוהג רכב שאיננו רכב מנועי, והוא כשאין הוראה אחרת בחלק זה.     (ה)   (בטלה).     (ו)   מותר להסיע על מדרכה עגלת-יד שרחבה אינו עולה על 100 ס"מ אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.     (ז)   (בוטלה).     (ח)   (בוטלה). פרק רביעי: תאונות תאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ב (מס´ 4), התשל"ז (מס´ 6), התשמ"ד (מס´ 2), התשס"א (מס´ 6)]     144.    (א)   נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה:         (1)   יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפיסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר;         (2)   בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד -           (א)   ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע;           (ב)   יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו;           (ג)   יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש;           (ד)   ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים;           (ה)   במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא.         (3)   ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג, לפי דרישתם, את רשיון הנהיגה, רשיון הרכב או תעודת הביטוח ואת תעודת הזהות שלו אם היא נמצאת ברשותו וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם;         (4)   יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את -           (א)   שמו ומענו;           (ב)   מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו - גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול;         (5)   (נמחקה).     (ב)   לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו. תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     145.    (א)   נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג, לפי דרישתם, את התעודות האמורות ואת רשיון הרכב וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם.     (ב)   אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו את האמור בתקנת משנה (א).     (ג)   היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום -         (1)   ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א);         (2)   יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו. חובת עזרה מצד נוהגי כלי רכב [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ז (מס´ 6), התשס"א (מס´ 6)]     146.   נוהג רכב העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, ייעצר ולא ימשיך בנסיעתו עד שעשה כל שביכלתו כדי להגיש כל עזרה הדרושה לנפגע או כדי לבוא לעזרתו בהתאם לתקנה 144(א)(2). הודעת שוטר ודו"ח בוחן תנועה [תיקון התשמ"א (מס´ 4)]     146א.   הודעת שוטר ודו"ח בוחן תנועה לענין סעיף 27 לפקודה, יהיו לפי טפסים שבתוספת החמישית או בנוסח דומה להם; טופס כאמור יכול שיהיה חלק מטופס אחר או בנפרד. פרק חמישי: הוראות שונות איסור השימוש בתמרורים והצבתם [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     147.    (א)   אין להשתמש למטרות תימרור אלא בתמרורים שנקבעו לפי תקנה 16.     (ב)   לא יציב אדם ולא יסמן על פני דרך או בקרבתה תמרור או כל סימן, או ציון הדומים לתמרור, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה. איסור פגיעה בתמרור [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     148.   לא יפגע אדם בתמרור או באבזריו שהוצב או סומן כדין, לא יסלקו, לא ישחיתו, לא יזיזו, לא ישנהו ולא יטשטשהו. [תיקון התשס"א (מס´ 6)]     148א.   (בוטלה). איסור שימוש בתמרור לתעמולה [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשמ"ח]     149.   לא ישתמש אדם בתמרור לצרכי תעמולה או פרסומת בדרך או בקרבתה, בין בדמות התמרור בלבד ובין בצירוף עם כל ציור או סימן אחר, אלא אם הורשה לכך בכתב על-ידי רשות התימרור המרכזית. רכב שעשועים [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשנ"ז (מס´ 6)]     150.    (א)   לא ינוע אדם ברכב שעשועים בכביש, אלא אם הכביש יוחד למשחקי ילדים בהתאם לתקנה 31.     (ב)   שוטר רשאי להורות למי שמשתמש ברכב שעשועים, בכביש או בדרך שלא יוחדו למשחקי ילדים, להפסיק את הנסיעה ברכב כאמור ורשאי הוא בעצמו או בעזרת אחר להרחיק רכב שעשועים מכביש או מדרך כאמור ולהביאו לתחנת משטרה קרובה.     (ג)   (בטלה). שימוש בדרך שלא כדין [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ח (מס´ 4)]     151.    (א)   לא יעשה אדם ללא סמכות על פי דין ולא ירשה לאחר לעשות מעשה שיש בו כדי לצמצם, לסכן או למנוע את השימוש הכללי בדרך, להקטין את מהירות הנסיעה המותרת בה או להפריע את התנועה החפשית.     (ב)   עשה אדם מעשה כאמור בתקנת משנה (א) על פי סמכות כדין, חייב הוא לסיימו ולהחזיר את המצב לקדמותו מיד אחרי שנסתיים הצורך במעשה.     (ג)   לא יתקין אדם, לא יציב ולא ירשה לאחר להתקין או להציב לרוחב דרך אמצעי חסימה מכל סוג שהוא, לרבות שרשרת, כבל, חוט ברזל או מחסום אחר כיוצא באלה.     (ד)   הוראות תקנת משנה (ג) יחולו גם על רשות מקומית, אך לא יחולו על מחסום שבכניסה לחצרים, למפעלים, למגרשי חנייה ובכניסה למקומות אחרים מאושרים בידי רשות תימרור מרכזית ולא יחולו על מקומות עבודה ודרכים בשלבי עבודה כאמור בתקנה 167. הנחת דבר בדרך סילוקו וסימונו [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ט, התשמ"ג, התשס"ח (מס´ 3)]     152.    (א)   לא יניח אדם על פני הדרך, ולא יגרום לכך שיניחו עליה, כל דבר העלול לסכן, להפריע או להטריד את עוברי הדרך או את כלי רכבם, או לפגוע בהם באופן אחר, ואם עשה כן, או אם דבר כאמור שבהחזקתו או שהונח בשבילו על פני הדרך נמצא על פני הדרך, יסלק אותו מיד מעל פני הדרך.     (ב)   מי שהניח או שגרם שיונח על פני הדרך או שהונח בשבילו על פני הדרך דבר כאמור בתקנת משנה (א) ואין אפשרות סבירה לסלקו מיד, יסמן אותו כאמור בתקנת משנה (א).     (ב1)   בתקנות משנה (א) ו-(ב), "הנחה" - לרבות שפיכה.     (ג)   המרחיק מן הדרך רכב שנפגע או שנשבר, יסלק כל זכוכית או כל חומר מטריד אחר שנפל מן הרכב על פני הדרך.     (ד)   הממונה על תיקון דרך יגדור ויסמן באופן שהורתה רשות התימרור את מקום העבודה ואת החמרים שמשתמשים בהם לתיקון הדרך לאחר שערך אותם בערימות. הגידור והסימון כאמור יהיו בהתאם להנחיות שנתנה רשות התימרור. נזק לדרך והפרעת התנועה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     153.    (א)   לא ינהג אדם ולא יגרור רכב שגלגליו, חישוקי גלגליו, או כל חלק אחר ממנו או ממטענו, אבזריו או ציודו גורמים או עשויים לגרום נזק לדרך או הפרעה לתנועה, בין בשל מבנה הרכב או מצבו או בשל אחזקתו הלקויה, אלא לפי היתר מאת קצין משטרה.     (ב)   לא ינהג אדם ולא יגרור בכביש שנסלל או שופר לתנועת כלי רכב או בשוליו, רכב שחישוקי גלגליו עשויים מתכת ואינם בעלי צמיגי גומי או מצופים גומי. תיקון רכב בדרך [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     154.    (א)   לא יתקן אדם רכב בדרך או במקום חניה ציבורי.     (ב)   נתקלקל רכב בדרך, תוך כדי נסיעתו, קלקול קל המעכב את התחלת הנסיעה או המשכתה, מותר לתקנו במקום שאירע הקלקול, ובלבד שלא ייגרמו על-ידי כך מיטרד או אי-נוחות לעוברי דרך או במקום החניה הציבורי ושהרכב יישאר באותו מקום אך לזמן הדרוש לתיקונו ולא למעלה מעשרים וארבע שעות, ובלבד שמקום התיקון איננו קטע דרך הגובל עם מוסך או בית מלאכה לתיקון רכב.     (ג)   אדם המתקן רכב או מחליף גלגל לא יימצא בכביש באופן שגופו בולט אל מחוץ לדופן הצדדי של הרכב כלפי זרם התנועה, אלא אם אין דרך סבירה אחרת לבצע את התיקון. הפרשת חמרים [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     155.   לא ינהג אדם רכב ולא יעמידו בדרך אם הרכב מפריש גזים, עשן, שמן או חומר דלק במידה העולה על ההפרשה הרגילה בכל רכב מסוג זה או במידה העשויה לגרום הטרדה לעוברי דרך או לפגוע בבטיחות. חפץ נשרך [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     156.   לא ינהג אדם רכב כשחפץ נשרך ממנו על הדרך באופן הפוגע או הנוגע בדרך, למעט שרשרת הארקה המותקנת ברכב מטעמי בטיחות והיא קבועה מתחתיו ונשרכת מאחוריו. רעש לא רגיל [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     157.    (א)   לא ינהג אדם רכב המשמיע רעש לא רגיל שמקורו בליקוי שברכב או בהזנחת הטיפול בו או בכל חלק ממנו או בסידורו הפגום של מטען שעליו.     (ב)   לא יגרום אדם על-ידי רכב לרעש בדרך עירונית אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה. איסור אימונים, התעמלות ומשחקים בדרך [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     158.    (א)   לא יתאמן אדם בדרך, לא יתרגל ולא יתעמל בה, ולא ישתתף במשחקים בתחרויות ספורט, במירוצי אופניים וכדומה, אלא אם ניתן לו, או לקבוצת בני אדם שהוא נמנה עמה, היתר לכך על-ידי קצין משטרה, ובהתאם לתנאי ההיתר.     (ב)   הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על צבא-הגנה לישראל ועל משטרת ישראל. נסיעה בירידה [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     159.    (א)   לא ינהג אדם ברכב מנועי בירידה אלא כשאחד מהילוכיו מחובר ומופעל.     (ב)   הוצב בדרך תמרור המזהיר על ירידה מסוכנת לא ינהג אדם רכב מנועי באותה ירידה אלא בהילוך נמוך מתאים לפי סוג הרכב ובהתחשב במידת השיפוע ואורך הירידה.     (ג)   הותקנו ברכב מנגנונים מיוחדים להאטת מהירות הנסיעה בירידה, על נוהג הרכב להפעילם שעה שהוא נוהג בירידה כאמור בתקנת משנה (ב). מילוי דלק [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשנ"ו (מס´ 6)]     160.   לא ימלא אדם את מיכל הדלק של רכב מנועי ולא יסיר את מכסה פתח המיכל, והנוהג ברכב מנועי לא יניח לאחר למלא את המיכל או להסיר את מכסה פתח המיכל -         (1)   כל עוד המנוע פועל;         (2)   כל עוד הרכב נמצא בקרבת אש, עשן או אדם מעשן;         (3)   אם הרכב הוא אוטובוס, או רכב המוביל יותר מ-11 אנשים - כל עוד יש בו נוסעים. הפצת מודעות והשלכת חפצים [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), (מס´ 10), התש"ם (מס´ 3)]     161.    (א)   לא יפיץ אדם מודעה, כרוז או נייר מתוך רכב.     (ב)   לא ישליך אדם חבילה, צרור, אשפה, פסולת או כל חפץ אחר מתוך רכב. אחריות בעל הרכב [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     162.    (א)   בעל הרכב, או מי שהרכב נמצא בשליטתו, לא יורה ולא יניח לנוהג באותו רכב לנהוג בו, להעמידו או להחנותו שלא בהתאם לתקנות, לרבות חוקי עזר, שהותקנו לפי הפקודה.     (ב)   כל מקום שהוראות חלק זה מטילות אחריות על נוהג ברכב תחול האחריות גם על בעל הרכב; זולת אם הוכיח בעל הרכב שהעבירה נעשתה בלי ידיעתו והסכמתו או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצועה. חובת הורים ואפוטרופסים [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     163.   הורים, אפוטרופסים וכל מי שבידו השגחה על קטינים שטרם מלאו להם שתים-עשרה שנה, לא יניחו לקטינים כאמור הנתונים להשגחתם לעבור על הוראות חלק זה. הסעה בכוח הגוף [תיקון התש"ל (מס´ 3)]     164.   לענין חלק זה, מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב. שמירת לוחיות-זיהוי [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"ח (מס´ 4)]     165.    (א)   לא ינהג אדם ברכב אלא אם לוחיות הזיהוי שעליו הן במצב תקין ונקי ומותקנות באופן שניתן להבחין ברשום על גבי הלוחיות לאור היום ובמזג אוויר נאה -         (1)   ברכב בעל 4 גלגלים או יותר - ממרחק של 40 מטר לפחות;         (2)   ברכב אחר - ממרחק של 20 מטר לפחות.     (ב)   לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות זיהוי או סימני היכר מיוחדים שנקבעו לגבי הרכב על-ידי רשות הרישוי. דרך הצילום במצלמה [תיקונים: התשמ"א (מס´ 4), התשנ"ז (מס´ 6), התשס"ג (מס´ 4)]     166.    (א)   צילום לענין סעיף 27א לפקודה ייעשה במצלמה שהוצבה כאמור בו, באישורו של ראש אף התנועה או ראש מחלקה באגף התנועה במשטרת ישראל. אישור כאמור יכול שיהיה כללי או למקרה מסויים.     (ב)   במצלמה יצולם רכב העומד או נוסע בניגוד להוראות הפקודה או תקנות שלפיה (להלן - הרכב המצולם).     (ג)   בצילום של המצלמה יופיעו -         (1)   מספר הרישום של הרכב המצולם;         (2)   תאריך וזמן הצילום כשהוא נמדד בשעון רגיל או דיגיטלי;         (3)   מקום הימצא הרכב המצולם בעת הצילום;         (4)   הרכב הנוסע לפני הרכב המצולם באותו נתיב;         (5)   מהירות הנסיעה של הרכב המצולם;         (6)   מהירות הנסיעה של הרכב המצולם ושל הרכב שלפניו באותו נתיב, בציון מירווח הזמן שבין שני כלי הרכב;         (7)   האותות - אדום או אדום עם צהוב - שברמזור, בכיוון נסיעת הרכב המצולם, לגבי הנתיב הקבוע לאותו כיוון. תחולת התקנות על העוסקים בתיקון דרך [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשל"א (מס´ 4)]     167.   הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על אנשים או על רכב או על ציוד בשעה שהם עוסקים בפועל בתיקון דרך או בשיפורה, או בטיפול באביזרי הדרך, ובמקום העבודה בלבד ובתנאי שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה:21(ב)(1) ו-(3), 33 עד 40, 42 עד 44, 45(2), 68, 69, 71, 72, 75, 78, 86, 90 עד 92 ו-153. שעות נהיגה [תיקונים: התש"ל (מס´ 3), התשנ"ו (מס´ 6)]     168.    (א)   הנוהג רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק"ג, והנוהג רכב מנועי מסוג אחר המסיע או המורשה על פי רשיון או היתר להסיע אחד עשר אנשים או יותר בנוסף על הנהג -         (1)   לא יתחיל את יום עבודתו בנהיגה אלא אחרי מנוחה שמחוץ לעבודה במשך 7 שעות רצופות לפחות;         (2)   לא ינהג בו יותר מ-12 שעות בכל תקופה של 24 שעות ולא יותר מ-68 שעות בכל תקופה של 7 ימים;         (3)   יפסיק נהיגתו לחצי שעה לפחות במשך כל תקופת נהיגה של 4 שעות רצופות כאמור בתקנת משנה (ג), למעט ההפסקות לפי תקנת משנה זו;         (4)   לא ינהג יותר מ-9 שעות אלא אם הפסיק את נהיגתו לשעה לפחות אחרי נהיגה במשך 6 שעות רצופות אך לא יאוחר מאשר אחרי נהיגה במשך 8 שעות ו-30 דקות רצופות;         (5)   יימצא במנוחה שמחוץ לעבודה לפחות במשך 25 שעות רצופות (להלן בתקנה זו - יום מנוחה), בכל תקופה של 8 ימים, ובלבד שמספר ימי המנוחה כאמור בשנה לא יפחת מ-52; הוראות פיסקה זו לא יחולו על נוהג רכב מנועי שאיננו רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק"ג, המסיע שמונה אנשים או יותר בנוסף על הנהג שלא בדרך עיסוקו הרגיל.     (ב)   מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו.     (ג)   בתקנה זו, "נהיגה" - נהיגה בפועל, עבודה אחרת הקשורה ברכב מנועי או בטיפול במטען המובל עליו ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור או טיפול בנוסעים המוסעים ברכב, לרבות ההפסקות לפי פיסקאות (3) ו-(4) לתקנת משנה (א), והמתנה או הפסקה הכרוכה בפעולות האמורות במישרין או בעקיפין.     (ד)   הוראות תקנה זו לא יחולו על הנוהג רכב של צה"ל שלגביו חלות הגבלות של שעות נהיגה כפי שנקבעו בפקודת הצבא. איסור שימוש באזניות בדרך [תיקון התשמ"ב (מס´ 2)]     169.   לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי. [תיקון התשמ"ב (מס´ 3)] פרק שישי: בדיקת שכרות הגדרות [תיקונים: התשמ"ב (מס´ 3), התש"ע (מס´ 2)]     169א.   בפרק זה -       "אלכוהול" - כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;       "בדיקת נשיפה" - בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק;       "בדיקת מעבדה" - בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי;       "המידה הקבועה" - (נמחקה);       "נבדק" - אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות פרק זה.       "ריכוז אלכוהול בגוף" - ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:         (1)   240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;         (2)   50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם. איסור נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה [תיקון התשמ"ב (מס´ 3)]     169ב.    (א)   לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.     (ב)   בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.     (ג)   לענין סעיפים 62(3) או 64ב לפקודה ופרק זה יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה. בדיקת שכרות [תיקון התשמ"ב (מס´ 3)]     169ג.    (א)   היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור בפרק זה, כולן או חלקן.     (ב)   בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו או במקום אחר שקבע השוטר.     (ג)   בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה. בדיקת נשיפה [תיקונים: התשמ"ב (מס´ 3), התשנ"ד (מס´ 4)]     169ד.    (א)   היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה.     (ב)   הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי סעיפים 62(3) ו-64ב לפקודה, או לפי פרק זה (להלן - עבירות נהיגה תוך שכרות).     (ג)   (בוטלה).     (ד)   (בוטלה). בדיקת דם [תיקונים: התשמ"ב (מס´ 3), התשנ"ד (מס´ 4)]     169ה.    (א)   (בוטלה).     (ב)   שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה.     (ג)   נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות. סירוב להיבדק והתליית רשיון נהיגה [תיקון התשמ"ב (מס´ 3)]     169ו.    (א)   סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו - מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים.     (ב)   שוטר שמונה להיות רשות רישוי לענין סעיף 52 לפקודה, רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות. אופן הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה [תיקון התשמ"ב (מס´ 3)]     169ז.    (א)   הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:         (1)    בדיקת אויר חפשי מאלכוהול ( blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם;         (2)    בדיקה כפולה ( duplicate ) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול ( standard sample ) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל-50 עד 100 מיליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות ( coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.     (ב)    תבוצע בדיקה כפולה ( duplicate ) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של הנבדק, ובלבד שמקדם השונות ( coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה. אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה [תיקון התשמ"ב (מס´ 3)]     169ח.   בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:         (1)   איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;         (2)   דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;         (3)   כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;         (4)   הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;         (5)    תוצאת בדיקת דם חופשי מאלכוהול ( blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;         (6)    מקדם השונות ( coefficient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;         (7)   המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. תעודות [תיקון התשמ"ב (מס´ 3)]     169ט.    (א)   תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו"ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו"ח מפרט את תוצאות הבדיקה מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי סעיף 27 לפקודה.     (ב)   תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. ..............   פרק ראשון: פרשנות הגדרות [תיקון התשל"א (מס´ 4)]     170.   בחלק זה -       "בית ספר" - בית ספר לנהיגה;       "בעל בית ספר" - בעל רשיון בית ספר שניתן לפי סעיף 15 לפקודה, לרבות מנהל בית ספר או האחראי להפעלתו, והוא כשאין בחלק זה הוראה מפורשת אחרת;       "הדרכה" - הוראת נהיגה ברכב מנועי שלא מטעם בית ספר;       "הוראה" - לימוד עיוני ומעשי בבית ספר;       "מבחן שליטה" - מבחן לבדיקת מיומנות וכושר השליטה של נהג ברכב;       "מורה מוסמך" - אדם שניתן לו רשיון להוראת נהיגה;       "מנהל מקצועי" - מורה מוסמך שניתן לו היתר לניהול מקצועי של בית ספר. פרק שני: רישוי נהגים   סימן א´: בקשה לרשיון נהיגה מתן רשיון נהיגה [תיקונים: התשכ"א, התשל"ז (מס´ 6)]     171.   רשיון נהיגה כאמור בסעיף 10 לפקודה יינתן בהתאם להוראות פרק זה. בקשה לרשיון וחובת בדיקות ובחינות (תיקון התשמ"ב)     172.    (א)   מבקש רשיון נהיגה יגיש בקשה בטופס שניתן לקבלו במשרדי רשות הרישוי ולטופס יוצמד תצלום מדוייק שישקף במדה סבירה את פניו של המבקש.     (ב)   מבקש רשיון נהיגה יעמוד בבדיקות ובבחינות כאמור בתקנות אלה. אי-חידוש רשיון במועד [תיקון התשכ"ד (מס´ 5)]     172א.   לא יחודש רשיון נהיגה שלא היה לו תוקף במשך תקופה העולה על שנה אחת אלא אם עמד בעליו בבדיקות ובבחינות כאמור בחלק זה כאילו היה מבקש רשיון נהיגה, ובלבד שרשות הרישוי רשאית לפטור אדם כאמור מהבדיקות ומהבחינות, כולן או מקצתן. הוכחת תשלום קנס בשל עבירת תעבורה [תיקון התש"ל (מס´ 10)]     172ב.   רשות הרישוי רשאית שלא ליתן רשיון נהיגה או שלא לחדש רשיון עד שמבקש הרשיון או חידושו יוכיח, לפי דרישתה, כי כל קנס שנתחייב בו בדין בשל עבירת תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב - שולם. תקופת תוקף רשיון ומועד חידושו [תיקונים: התשנ"ג (מס´ 2), התשנ"ו (מס´ 2), התשס"ה, התשס"ה (מס´ 6), (מס´ 9), התשס"ו, התשס"ו (מס´ 2)]     173.    (א)    רשות הרישוי רשאית לתת רשיון נהיגה או לחדשו לתקופה שעד עשר שנים ; הוראה זו לא תחול על מי -15         (1)   שהוראות תקנה 196 חלות עליו ורשיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים;         (2)   (נמחקה);         (3)   נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה;         (4)   שאיננו רשום במרשם האוכלוסין, ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים;         (5)   שהוא בעל היתר לפי תקנה 190(5), ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים ובלבד שיוכיח שסיים השתלמות בהגשת עזרה ראשונה שאישר מנהל משרד הבריאות או מטעמו;         (6)   שרישיונו מחודש לראשונה לאחר תום התקופה שבה הוא היה נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה, ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים.     (ב)   רשיון שחודש לתקופה האמורה בתקנת משנה (א)(1) או (3) יהיה בתוקף עד יום הולדתו של בעל הרשיון בשנה שבה יפוג תוקף הרשיון. הגבלות לחידוש הרשיון [תיקונים: התשנ"ט (מס´ 4), התשס"ה (מס´ 4)]     174.    (א)   קבלת רשיון נהיגה או חידושו ייעשו בידי מבקש הרשיון או בעל הרשיון על ידי תשלום האגרה בטופס שייחדה לכך רשות הרישוי.     (ב)   מבקש רשיון או חידושו לא ישלם את האגרה, אם מיום הגשת הבקשה לרשיון נהיגה או לסוג רשיון נהיגה או לחידושו, לפי המאוחר, התקיים בו אחד מאלה:         (1)   נפסל מלקבל רשיון נהיגה או מלהחזיק ברשיון נהיגה לפי הפקודה או לפי כל חיקוק אחר;         (2)   נתגלו אצלו מחלת לב או שינויים במערכת העצבים, העצמות, הראיה או השמיעה, אשר יש בהם כדי להשפיע על כושרו הרפואי לנהוג ברכב או בסוג רכב, אשר לא דווחו לרשות הרישוי לפי תקנה 13(ב);         (3)   נתגלו שינויים במערכת השמיעה, והוא מבקש או מחדש רשיון לפי תקנות 181 ו–185 או היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190. רשיון נהיגה ממוחשב [תיקונים: התשנ"ד (מס´ 5), התשנ"ט, התשס"ו (מס´ 2)]     174א.    (א)   רשיון נהיגה כאמור בתקנה 173 יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעלו על ידי מחשב משרד התחבורה; רשות הרישוי לא תנפיק ולא תחדש רשיון נהיגה אלא כאמור בתקנה זו.     (ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי להנפיק רשיון נהיגה זמני, ובלבד שתוקפו לא יעלה על 180 ימים ויחולו עליו הוראות תקנה 174ב, לפי הענין.     (ג)   מבקש רישיון נהיגה לאחר יום א´ בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) או בעל רישיון נהיגה שרישיונו מחודש במועד הראשון שלאחר המועד האמור, יצטלם לצורך הפקת רישיון הנהיגה על פי תקנה זו, אף אם תמונתו מצויה כבר במחשב משרד התחבורה. רשיון נהיגה זמני [תיקונים: התשכ"ד (מס´ 5), התשל"ג, התשנ"ד (מס´ 5), התשס"ג (מס´ 4)]     174ב.    (א)   עמד מבקש רשיון בבחינות כאמור בתקנות אלה או ביקש בעל רשיון נהיגה שינוי סוג רשיונו, או הוגבל רשיונו לסוג מסויים, רשאית רשות הרישוי לתת לו רשיון זמני לנוהג ברכב מנועי מן הסוג שתקבע לתקופה שלא תעלה על 90 ימים.     (ב)   בעל רשיון נהיגה שנעשה שינוי ברשיונו וניתן לו רשיון נהיגה זמני (להלן בתקנה זו - רשיון נהיגה זמני) לא יחולו עליו הוראות התקנה 174 כעבור תקופת תקפו של רשיון הנהיגה הזמני אם הוטבע רשיון הנהיגה לפי תקנה 174 בחותמת שנקבעה על-ידי רשות הרישוי במקום המיועד לחותמת הבנק.     (ג)   הוראות תקנות 173 ו-174 לא יחולו על רשיון נהיגה זמני.     (ד)   תקופת תקפו של רשיון נהיגה מיוחד תבוא במנין התקופה שבעדה שולמה האגרה לפי תקנה 219.     (ה)   (בוטלה).     (ו)   הוראות תקנות משנה (א)-(ד) יחולו גם על בעל רשיון נהיגה המבקש כפל רשיון נהיגה לפי תקנה 12.     (ז)   רשיון נהיגה זמני יוצמד לתעודת הזהות, לתעודת עולה או לדרכון של מקבלו.     (ח)   רשיון נהיגה זמני שניתן ופקע לא יראוהו כרשיון נהיגה שפקע לענין סעיף 63 לפקודה. רישיון לתושב אזור [תיקון התשס"ב (מס´ 6)]     175.   על אף האמור בסימן זה, לא יינתן ולא יחודש רישיון נהיגה לתושב אזור כמשמעותו בתקנה 578, אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, לתתו או לחדשו. סימן ב´: רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם רישיון נהיגה דרגה A2 [תיקון התשס"ה (מס´ 4)]     176.    רישיון נהיגה דרגה A2 הוא רישיון לנהוג באופנוע שנפח מנועו עד 125 סמ"ק ושהספק מנועו אינו עולה על 11 קילווט (להלן -KW  ) (14.6 כוח סוס). רישיון נהיגה דרגה A1 [תיקון התשס"ה (מס´ 4)]     177.    רישיון נהיגה דרגה A1 הוא רישיון לנהוג באופנוע שהספק מנועו עד 25KW   (33 כוח סוס) ובאופנוע להגשת עזרה ראשונה, אם ניתן מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לאמור בתקנה 190. רישיון נהיגה דרגה A [תיקון התשס"ה (מס´ 4)]     178.    רישיון נהיגה דרגה A הוא רישיון לנהוג באופנוע כאמור בתקנות 176 ו–177 ובאופנוע שהספק מנועו עולה על 25KW   (33 כוח סוס). רישיון נהיגה דרגה 1 [תיקונים: התשס"ה (מס´ 4), (מס´ 11), התשס"ז (מס´ 7)]     179.   רישיון נהיגה דרגה 1 הוא רישיון לנהוג -         (1)   בטרקטור למעט טרקטור משא, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 10,000 ק"ג, אם נתקיימו בו התנאים האמורים בתקנה 189(א);         (2)   במכונה ניידת הנעה על גלגלי זחל או מכונה ניידת אופנית, שמשקלה הכולל המותר אינו עולה על 14,000 ק"ג, למעט מלגזה;         (3)   במלגזה שכושר הנשיאה שלה עד 20,000 ק"ג;         (4)   בטרקטורון;         (5)   ברכב שטח;         (6)   בטרקטור משא, ובלבד שלא ינהג בו בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.16 רישיון נהיגה דרגה B [תיקונים: התשס"ה (מס´ 4), (מס´ 11), התשס"ז (מס´ 5)]     180.    (א)    רישיון נהיגה דרגה Bהוא רישיון לנהוג -         (1)   ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג ושמספר מקומות הישיבה בו לא יעלה על 8, למעט הנהג;         (2)   ברכב כאמור בתקנה 179;         (3)   באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב חילוץ וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, ובלבד שהמשקל הכולל המותר של רכב כאמור אינו עולה על 3,500 ק"ג ושלבעל הרישיון ניתן היתר כאמור בתקנה 190(2);         (4)   בטרקטור משא.     (ב)   בעל רישיון נהיגה לפי תקנה זו רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנת משנה (א)(1) גם אם צמוד לרכב גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,500 ק"ג. רישיון נהיגה דרגה C1 [תיקונים: התשס"ה (מס´ 4), (מס´ 11)]     181.    רישיון נהיגה דרגה C1הוא רישיון לנהוג -         (1)   ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו, עולה על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 12,000 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג;         (2)   ברכב כאמור בתקנה 180(א)(1) עד (2);         (3)   ברכב כאמור בתקנה 180(א)(3) שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג ושניתן לבעל הרישיון היתר כאמור בתקנה 190(3) על פי התנאים האמורים בה;         (4)   במכונה ניידת אופנית שמשקלה הכולל המותר אינו עולה על 14,999 ק"ג או במלגזה. רישיון נהיגה דרגה C [תיקונים: התשס"ה (מס´ 4), (מס´ 11)]     182.    רישיון נהיגה דרגה Cהוא רישיון לנהוג -         (1)   ברכב כאמור בתקנה 181;         (2)   ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג;         (3)   במכונה ניידת אופנית שמשקלה הכולל המותר עולה על 14,999 ק"ג. רישיון נהיגה דרגה C +E [תיקון התשס"ה (מס´ 4)]     183.    רישיון נהיגה דרגה C+Eהוא רישיון לנהוג ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה -         (1)   שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו עולה על 3,500 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור או נתמך;         (2)   ברכב כאמור בתקנה 182;         (3)   בציוד חריג, אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר. רישיון נהיגה דרגה D2 [תיקונים: התשס"ה (מס´ 4), התשס"ז (מס´ 5)]     183א.    רישיון נהיגה דרגה D2 הוא רישיון לנהוג באוטובוס זעיר וברכב כאמור בתקנה 180. רישיון נהיגה דרגה D3 [תיקונים: התשס"ה (מס´ 4), התשס"ז (מס´ 5)]     183ב.    רישיון נהיגה דרגה D3 הוא רישיון לנהוג ברכב כאמור בתקנה 184(א)(1) ו–(3), ובאוטובוס זעיר פרטי. רישיון נהיגה דרגה D1 [תיקונים: התשס"ה (מס´ 4), התשס"ז (מס´ 5)]     184.    (א)   רישיון נהיגה דרגה D1 הוא רישיון לנהוג -         (1)   ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק"ג ומספר מקומות הישיבה, על פי רישיונו, אינו עולה על 16 נוסעים למעט הנהג;         (2)   במונית, ברכב סיור ובאוטובוס זעיר;         (3)   ברכב כאמור בתקנה 180.     (ב)   (בוטלה). רישיון נהיגה דרגה D [תיקונים: התשס"ה (מס´ 4), (מס´ 11)]     185.    רישיון נהיגה דרגה Dהוא רישיון לנהוג -         (1)   באוטובוס;         (2)   ברכב כאמור בתקנות 180 ו–184;         (3)   ברכב מדברי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג ובטיולית;         (4)   (בוטלה). [תיקון התשס"ה (מס´ 4)]     186-187.   (בוטלו). רשיון נהיגה למי שלא מלאו לו 18 שנים (תיקונים )17     188.    (א)    מותר לתת רישיון נהיגה דרגה A2או דרגה 1 לאדם שמלאו לו שש עשרה שנים ובלבד שהמציא הסכמה בכתב למתן הרשיון מאת הורו או אפוטרופסו, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים.     (ב)   (בוטל).     (ג)    מותר לתת רישיון נהיגה דרגה Bלאדם שמלאו לו שבע-עשרה שנים. סייגים למתן רשיונות נהיגה מסויימים [תיקונים: התשמ"ה (מס´ 4), התשמ"ז, התשמ"ח, התשנ"א, התשנ"ב (מס´ 3), התשנ"ד, התשנ"ד (מס´ 6), התשנ"ה (מס´ 4), התשס"ה (מס´ 4), (מס´ 5), (מס´ 9), (מס´ 11), התשס"ז (מס´ 5)]     189.    (א)   לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 179(1) אלא למבקש שעבר קורס לנהיגה בטרקטור שאישרה רשות הרישוי ועל פי תכנית שאישרה, ועמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורס וקיבל תעודה או אישור על כך.     (א1)   (נמחקה).     (ב)   לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 182 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:         (1)   הוא תושב ישראל ומלאו לו תשע עשרה שנים;         (2)   היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 181(1) במשך תקופה של שנה לפחות שקדמה להגשת הבקשה;         (3)   השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;         (4)   המציא אישור רפואי מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים כאמור בסימן ג´ לפרק השני בחלק ג´, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור בתקנה 182.     (ג)   לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 183 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:         (1)   הוא תושב ישראל ומלאו לו עשרים שנים;         (2)   הוא בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 182 תקופה של שנה אחת לפחות שקדמה להגשת הבקשה;         (3)   השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי.         (4)   המציא אישור רפואי מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים כאמור בסימן ג´ לפרק השני בחלק ג´, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור בתקנה 183.     (ד)   לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 184 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:         (1)   הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;         (2)   סיים שמונה כיתות לימוד לפחות;         (3)   הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, את ידיעת השפה העברית, כדי קרוא וכתוב, ידיעת השפה הערבית במידה הדרושה וכן ידיעה בסיסית באנגלית או בצרפתית במידה הדרושה;         (4)   לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;         (5)   המציא אישור רפואי כאמור בסימן ג´ לפרק השני בחלק ג´, מהמכון לבטיחות בדרכים, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי;         (6)   עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי, ובין היתר במתן עזרה ראשונה רפואית, נהיגה נכונה כמשמעותה בתקנה 549 וכיבוי שריפות, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך;         (7)   היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 180 או 181 בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה.     (ה)   לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 185 אלא אם כן נתקיימו במבקש התנאים הנדרשים בתקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים לפי הענין, והיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנות 180 או 181, בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה.         (ו)   (בוטלה).     (ז)   לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 178 אלא אם כן מלאו למבקש 21 שנים, והיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 177 במשך תקופה של שנה אחת לפחות קודם להגשת הבקשה.     (ח)   לענין תקנה זו ותקנה 190, רשאית רשות הרישוי לאשר כי תקופה שבה היה אדם בעל רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562, תיחשב כתקופה שבה היה בעל רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת הרישיון הלאומי שלו.     (ט)   לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183א אלא אם כן היה המבקש בעל היתר לפי תקנה 7(ב) לתקנות התעבורה (תיקון מס´ 2), התש"ס-2000.     (י)   לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183ב אלא אם כן המבקש -         (1)   היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך חמש שנים לפחות;         (2)   סיים קורס להסעת נוסעים ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;         (3)   עמד במבחן שליטה. היתר לנהיגת אוטובוס זעיר פרטי, רכב ביטחון ורכב חילוץ [תיקונים: התש"ס (מס´ 3), התשס"ה (מס´ 4), (מס´ 5), (מס´ 6), (מס´ 11), התשס"ז (מס´ 4), (מס´ 5), (מס´ 7)]     190.   רשות הרישוי רשאית לתת היתר -         (1)   (נמחקה);         (2)   כאמור בתקנה 180(א)(3) אם המבקש -           (א)   היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שנתיים לפחות;           (ב)   מלאו לו 21 שנים;           (ג)   לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;           (ד)   סיים בהצלחה קורס לנהגי אמבולנס, רכב כיבוי אש או רכב ביטחון, לפי הענין, ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;         (3)   כאמור בתקנה 181(3) אם המבקש -           (א)   היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 181 במשך שנתיים לפחות;           (ב)   הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;           (ג)   לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;           (ד)   סיים בהצלחה קורס למפעילי רכב חילוץ וגרירה ובידו אישור על כך;         (4)   כאמור בתקנה 179(6), אם המבקש -18           (א)   היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179(1) וסיים קורס נהיגה בטרקטור משא שאישרה רשות הרישוי ועל פי תכנית שאישרה, לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים;           (ב)   עמד בהצלחה במבחן הנהיגה;         (5)   כאמור בתקנה 177 אם המבקש -19           (א)   היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 177;           (ב)   לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;           (ג)   סיים קורס עזרה ראשונה שאושר בידי מנהל משרד הבריאות או מטעמו;           (ד)   סיים קורס נהיגת אופנוע בחירום שאישרה רשות הרישוי.         ואולם אם היה למבקש היתר לפי תקנה 190(2), יהיה פטור מן התנאים הקבועים בפסקאות משנה (ב) ו–(ג). היתר לנהיגה לצורך בדיקה [תיקונים: התשס"ה (מס´ 11), התשס"ז (מס´ 4)]     190א.    (א)   רשות הרישוי רשאית ליתן היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א´ ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב´, לצורך בדיקתם, כשהם בלא נוסעים או מטען:      טור א´ - סוגי הרכב טור ב´ - התנאים (1) מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי אינו עולה על 3,500 ק"ג, רכב סיור רישיון נהיגה לפי תקנה 180 (2) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג, טיולית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי עולה על 3,500 ק"ג רישיון נהיגה לפי תקנה 181 (3) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג רישיון נהיגה לפי תקנה 182 (4) אוטובוס רישיון נהיגה לפי תקנה 181 ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס, ובלבד שמלאו למבקש ההיתר 21 שנים           (ב)   ההיתר יינתן על פי אישור מאת מנהל אגף הרכב או מי שהוא הרשה לכך, לבוחן רכב העובד במחלקת הניידות באגף הרכב או למנהל מקצועי במפעל כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970 (להלן - הצו), וכן ל–4 עובדים נוספים לכל היותר, במפעל בעלי הסיווג המקצועי הגבוה ביותר במכונאות רכב מאת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שעליהם המליץ המנהל המקצועי לפני מנהל אגף הרכב.     (ג)   תוקפו של ההיתר יפקע אם רישיון המפעל או הסמכת המנהל המקצועי שניתנו לפי הצו לא יהיו בתוקף או אם הפסיק בעל היתר את עבודתו במפעל שבו הועסק בעת שקיבל את ההיתר; רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות היתר על פי המלצת מנהל אגף הרכב.     (ד)   נהיגת רכב לצורך בדיקתו על פי היתר לפי תקנה זו תהיה למרחק שלא יעלה על 20 קילומטרים מהמפעל; על הרכב יותקן שלט כמפורט בפרט 9ב לחלק ג´ שבתוספת השניה, אשר יואר בזמן תאורה.     (ה)   לא ינהג אדם רכב בהתאם להיתר שניתן לפי תקנה זו אלא אם כן ההיתר נמצא אתו ויציג אותו לשוטר, לפי דרישתו. סימן ג´: בדיקות רפואיות בדיקות רפואיות     191.   מבקש רשיון נהיגה ייבדק בהתאם לחלק זה; הבדיקה הרפואית תכלול בדיקת מצבו הגופני והנפשי וכן בדיקות כושר אחרות שתורה רשות הרישוי. עריכת הבדיקות [תיקונים: התשל"ז (מס´ 6), התשס"ג (מס´ 4), התשס"ו (מס´ 10)] 

פסקי דין header-image

05/04/2012

המשך...
מאמרים מהתחום header-image

יש לכם בעיות משפטיות בנושא תעבורה?

דיני תעבורה הם גם עיסוק במשפט פלילי. מעבר על החוק בתחום התעבורה עלול לגרום גם לעונשים האופייניים לעולם המשפט הפלילי. נעש

המשך...

חומרת עבירת אי מתן זכות קדימה

בדיני תעבורה, ישנו חוק הקובע מתי חלים הכליים למתן זכות קדימה, על מי הם חלים ואיך לבצע אותם. באמצעות חוקי התעבורה, ניתן ל

המשך...