››

עורכת דין רוית בן-עמי עוז - מומחית בדיני תעבורה

נהיגה בשכרות

כיצד מתמודדים עם אישום בעבירה של נהיגה בשכרות? מה אומר החוק לגבי עבירת הנהיגה בשכרות? האם הזיכוי אפשרי? מהן הדרכים לזיכוי מעבירה של נהיגה בשכרות?

להערכת סיכוייך מיידית

להערכת סיכוייך צור קשר עכשיו עם עו"ד תעבורה רוית בן-עמי עוז

נהיגה בשכרות

כיצד מתמודדים עם אישום בעבירה של נהיגה בשכרות? מה אומר החוק לגבי עבירת הנהיגה בשכרות?

האם הזיכוי אפשרי? מהן הדרכים לזיכוי מעבירה של נהיגה בשכרות?

אנסה לספק הסברים פשוטים שיעשו לכם סדר בעניין. ראשית כל מהי שכרות בכלל?

מה קובע החוק בעניין זה?

המצב המשפטי הנוכחי נקבע ע"י בית המשפט המחוזי בפסק דין משנת מ-2010, פסק הדין קובע כי הרף צריך לעלות ל-290 מיקרוגרם. ההחלטה הזו התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה. בית המשפט לתעבורה בהרכב מיוחד של שלושה שופטים קבע כי הינשוף אינו מדייק וצריך להעלות את הרף החוקי ל-400 מיקרוגרם!! לאחר מכן בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וקבע כי הרף צריך לעלות ל-290 מיקרוגרם בלבד.

החוק קובע רף של 240 מיקרוגרם או 50 מיליגרם אלכוהול ב100 מיליליטר דם.

סעיף 64ב לפקודת התעבורה קובע כי מיהו "שיכור":

א. מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על רכב.
ב. מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצאי חילוף של סם מסוכן. 
ג. מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה. 
ד. מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף המרבי.

סעיף 169א לתקנות התעבורה קובע מהי ה"מידה הקבועה" – ריכוז אלכוהול לפי אחד מאלה:
א. בבדיקת נשיפה – 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד בדוגמה של אויר נשוף שנעשתה בבדיקת נשיפה.
ב. חמישים מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם.

זיכוי מעבירת נהיגה בשכרות- האם אפשרי ומהן הדרכים לכך?

כן, אפשרי. מהן הדרכים לכך? לשם כך אנחנו צריכים להבין את הרעיון שעומד מאחורי בדיקת הינשוף.

למעשה התביעה מבססת את האישום בנהיגה בשכרות על מכשיר הינשוף ככלי עיקרי לביסוס אישום בעבירת הנהיגה בשכרות (למרות שכפי שאני מסבירה בהמשך ניתן לבסס הרשעה גם על "בדיקת המאפיינים", אבל מכיוון שהנושא מורכב והרשעה על בסיס "מאפיינים" בלבד היא נדירה נשאיר את זה להמשך ונתמקד בינשוף).

אם אנחנו אומרים שאנחנו לא היינו שיכורים, על אף העובדה כי הינשוף הראה כי אנו שיכורים, אנו אומרים במילים אחרות: "הינשוף טעה".

כן, הינשוף המשטרתי הוא מכשיר מדעי וככזה הוא לא מושלם ויש לו מגבלות שיכולות להוביל לכך שהתוצאה תהיה לא נכונה. גם בית המשפט קבע כך!!!!

הינשוף הוא לא מכשיר קדוש. כבר הוכח כי ישנם מקרים בהם התוצאה בינשוף זייפה בעקבות "חומרים מתערבים" שמקפיצים את התוצאה (חומרים שהמכשיר מזהה כאלכוהול למרות שהם אינם אלכוהול). ולכן צריך לבדוק כל מקרה לגופו ולעבור על הנתונים בתיק הספציפי שלכם ולא להתייחס לתוצאה של הינשוף כאל דבר "קדוש".

אגב, הדרך המשפטית היחידה שעומדת בפני נאשם שמבקש להראות שהינשוף טעה, היא באמצעות מומחה שיערוך חוות דעת בה יסביר מדוע התוצאה אינה תקינה.

לדוגמא, ישנם תיקים שאני משתמשת בטוקסיקולוג ( מומחה שתחום המומחיות שלו הם השפעת חומרים בדם) להוכיח שבמקרים גבוליים סביב ה-320 מיקרוגרם, הינשוף טועה והוא בגדר סטיית התקן שלו.

דוגמא נוספת, במקרים בהם אנשים שאפו חומרים כמו דלק, צבע וכו'... הרכב החומרים בדם יכול להשתנות באופן שהאוויר הנשוף שלנו יכיל חומרים שיכולים להקפיץ את התוצאה, לשם כך אני נעזרת בד"ר לכימיה אנליטית אשר יכול להסביר את השפעת החומרים הללו על הינשוף (ידוע למשל שמנטול, החומר הקים במסטיקים, מקפיץ את התוצאה) וכיצד ההשפעה של החומרים הללו יכולה להקפיץ את התוצאה באופן שאדם שהנו חף מפשע יורשע בטעות. 

שנית, גם אם היינו יוצאים מנקודת הנחה שהינשוף "קדוש" הרי שהשוטרים הם בשר ודם והם יכולים לטעות בדרך ההפעלה של המכשיר.

בתור עו"ד תעבורה, נתקלתי לא אחת במקרים של לקוחות שלי בהם הייתה תקלה בינשוף והמכשיר הוציא פלט " תוצאה לא תקינה- המתן 10 דקות". ונחשו מה קרה? השוטרים בקושי המתינו 4-5 דקות ונתנו לנהג לנשוף. ואז התוצאה הייתה גבוהה ביותר. מה דעתכם במקרה כזה כשהמכשיר עצמו מצביע על תקלה ומבקש המתנה של 10 דקות עד לנשיפה הבאה ונושפים אחרי 4-5 דקות? התוצאה תהיה תקינה? אין סיכוי.

כמו כן השוטרים מחוייבים להקפיד על אופן הפעלה שיבטיח שהתוצאה תצא תקינה (המתנה של 15 דקות לפני ביצוע הבדיקה, החלפת פייה בין שתי הנשיפות, כיול נכון של המכשיר וכו'...)

לסיכום: 

כל מקרה לגופו צריך להבחן ולקבל התייחסות בהתאם לנתונים באותו המקרה.

כעורכת דין תעבורה מנוסה מאוד בתחום אני יכולה לספר לכם שקיימת חשיבות עליונה לגבי הזהות של מי שמייצג אתכם. לאחרונה נחשפתי לכל כך הרבה עורכי דין חדשים וחסרי נסיון ו/או הבנה בסיסית של התנהלות מקצועית "שמנסים את מזלם" וצוברים ניסיון על בשרכם. חשוב מאוד שעורך הדין שאתם בוחרים כמייצג יהיה כזה שיתמקצע בעבירה של נהיגה בשכרות כיוון שמדובר בתורה שלמה וכל טעות קטנה עלולה לסתום את הגולל על התיק שלכם ולהוביל אתכם לאסון בדמות פסילה ארוכה.

לפני שאתם בוחרים בעל מקצוע חובה לערוך סקר שוק ולהפגש עם מספר עורכי דין, כך תוכלו לקבל באמת מושג לגבי מי שמייצג אתכם. אל תתפתו למחירים זולים כיוון שהזול עולה ביוקר.

הערות חשובה לעניין הזיכוי והשימוש במכשיר ה"ינשוף":

אחת הבעיות הגדולות שקיימות עם היישום של הרשויות בעבירת הנהיגה בשכרות נובעת מהעובדה שאם במצב רגיל אתם חפים מפשע שעד שלא הוכחה אשמתכם, במקרה של הינשוף: אתם אשמים כל עוד אתם לא הוכחתם אחרת.

ואם הינשוף הוא גם השופט וגם התליין אז היינו מצפים שלפחות נדע שהתוצאות של הינשוף תקינות.

אז זהו, שלא!

הכנסת חוקקה את החוק שהסמיך שימוש בינשוף בצורה חפוזה ומהירה ( פחות משנה 3 קריאות- אין דברים כאלו) בלי להתייחס לכל ההיבטים של מה שהיא עושה, בעיקר אני מדברת על העובדה שהמכשיר הזה נכנס לשימוש ללא שעבר אף בדיקה מקדימה שתבחן את האמינות שלו ובוודאי שאין לו תו תקן.

אתם מבינים? הכניסו את הינשוף לשימוש בלי לבדוק אותו קודם, על בסיס של שיטת מצליח. במקום להעביר אותו תקינה כמו שעושים לכל מכשיר מדעי בארץ בכל התחומים, הינשוף נכנס לשימוש על תקן "קדוש".

מה עוד?

כשחוקקו את החוק קבעו ששר התחבורה צריך היה לאשר אותו לאחר התייעצות. שר התחבורה לא אישר אותו. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה לחתום. גם את זה הוא לא עשה. הינשוף היה לא חוקי במשך שנה וחצי עד שבית משפט עליון הכשיר את השרץ בכך שהוא קבע שיותר חשוב לאפשר את השימוש במכשיר גם אם לא אישרו אותו בצורה חוקית מאשר לבטל את המכשיר הלא חוקי, ולכן ביהמ"ש העליון אישר את כל אותם הרשעות שהיו וכלל האישומים נותרו על כנם. זה יכול ללמד אתכם על המגמה.

ישנם עוד כל כך הרבה אבסורדים בעניין שהיריעה קצרה מלספר....

מהם הדרכים שבהם המשטרה יכולה לערוך בדיקת שכרות:

1. ביצוע מבחנים פיזיים (מכונה "בדיקת מאפיינים", הליכה על קו ישר, הבאת אצבע לאף וכו'..). 
2. בדיקה באמצעות מכשיר הינשוף. 
3. בדיקת דם.

בדיקת מאפיינים: דרך אפשרית להוכחת שכרותו של אדם היא, בחינת תסימני שכרות שניכרים מהתנהגותו של הנבדק הכוללים סט שלם של מבחני ביצוע ומאפיינים שונים המהווים מדד התנהגותי מוכר להוכחת שכרותו של אדם או להיותו תחת השפעת חומרים משכרים. מבחנים אלו יתועדו במסמך משטרתי המכונה "בדיקת מאפיינים".

בדיקת המאפיינים בודקת למעשה את השפעת האלכוהול על מערכת העצבים. זוהי בדיקה המשקפת התרשמות סובייקטיבית מתגובותיו של הנבדק. לאלכוהול ישנה השפעה על תפקוד מערכת העצבים המרכזית. מדד להשפעה זו הוא יכולתו של אדם ללכת למשל על קו ישר, לעצום את עיניו ולהביא אצבעות לאפו – אלו הם אותם מבחני הביצוע.

בדיקת ינשוף: המדובר בבדיקה חיצונית אשר מודדת ריכוז אויר נשוף ומתבצעת על ידי נשיפה לתוך צינורית המחוברת למכשיר הינשוף. עם סיום מתן נשיפה מספקת, נמדדת כמות המיקרוגרם לליטר אוויר נשוף. המדובר בבדיקה חיצונית המתבצעת באופן פשוט.

תוצאה של 240 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף – מהוה את הרף החוקי להגשת כתבי אישום בעבירה של נהיגה בשכרות, יחד עם זאת, הפרקטיקה הנוהגת הינה הגשת כתבי אישום מכמות נמדדת של 290 מיקרוגרם ומעלה.

בדיקת דם: מדובר בבדיקה מדעית רפואית אשר הוכחה כאמינה. בדיקה שכזו תבוצע כאשר:

א. אין אפשרות לעשות שימוש בינשוף [כגון המכשיר אינו תקין].
ב. נעשה שימוש בינשוף, ולא ניתן היה לקבל תוצאה במכשיר מכל סיבה שהיא. 
ג. המדובר בחשד לנהיגה בשכרות עקב השפעת סמים מסוכנים וקיימת מניעה לביצוע בדיקת שתן. 
ד. החשוד ביקש ביוזמתו כי תבוצע לקביו בדיקת דם.

כאשר נמדדת כמות של מעל ל- 50 מ"ג – על פי החוק, אזי המדובר בביצוע עבירה, לכאורה.

הענישה בעבירת השיכרות

סעיף 39א לפקודת התעבורה שכותרתו "פסילת מינימום בשל נהיגה בשכרות" קובע:
"הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3) – דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים...."

בשנים האחרונות ניתן להבחין בנקל כי המגמה הגוברת ומקבלת תאוצה בבתי המשפט השונים הינה מגמרת החמרה בענישה המושתת על מי אשר הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות; בנוסף לעונש הפסילה, יכול ויוטלו על הנהג רכיבי ענישה נוספים כגון: פסילה על תנאי, מאסר על תנאי, קנס, התחייבות, עבודות שירות, שירות לטובת הציבור  – והכל בכפוף לשיקול דעת בית המשפט.

פסקי דין header-image

05/04/2012

המשך...
מאמרים מהתחום header-image

יש לכם בעיות משפטיות בנושא תעבורה?

דיני תעבורה הם גם עיסוק במשפט פלילי. מעבר על החוק בתחום התעבורה עלול לגרום גם לעונשים האופייניים לעולם המשפט הפלילי. נעש

המשך...

חומרת עבירת אי מתן זכות קדימה

בדיני תעבורה, ישנו חוק הקובע מתי חלים הכליים למתן זכות קדימה, על מי הם חלים ואיך לבצע אותם. באמצעות חוקי התעבורה, ניתן ל

המשך...